01/04/2025
ליד העיירה אוטי (Udagamandalam), אי שם בגבעות נילגירי שבמדינת טאמיל נאדו בדרום הודו, בגובה 2240 מטר מעל פני הים, ישנו כפר קטן בשם "מוטהאנד מונד". כאן חיים בני שבט "טודה", אחת מקבוצות הילידים באזור, אלה שדרכו כאן על האדמה הזאת עוד לפני שפלשו אליה עמים חכמים כאלה ואחרים.
בני השבט מדברים בשפת ה"טודה" השייכת, ככל הנראה, לשפות הדרווידיות העתיקות, למרות שהטאמילים המקומיים שומעים קשר מסוים לשפה הפרסית. כך או כך איש מחוץ לשבט לא מבין את השפה והיא שפה מדוברת בלבד.
עד לא מזמן עוד אפשר היה לראות את מבני המגורים המסורתיים - בקתות עגולות או אליפטיות, עשויות מבמבוק, עשב ובוץ, ללא חלונות וכניסה מאד נמוכה. היום הם גרים בבתי כפר רגילים, כמו שאר תושבי האזור.
בני הטודה מאז ומתמיד גידלו בקר ותאו מים, היום הם מנהלים משק חלב גדול, המספק חלב לכל אזור.
אנשי השבט מאמינים באלי הטבע, וחשיבותו של הבקר, שעבורם הוא מקור החיים, מועלה לעתים קרובות לדרגת קדושה ומשתתף בטקסים דתיים.
בעבר חלק מהמקדשים היו בנויים בצורת חרוט כלפי מעלה, כ6 מטר גובה, עם פתח קטן בקצה העליון לכניסת אוויר וקצת אור. פתח מאד נמוך ורק כהן הדת נכנס פנימה, כמעט בזחילה. בפנים אין כלום, לא צלם ולא תמונה. נשאר מקדש אחד, מקדש Moonpo, שבנוי בצורת חרוט והוא נמצא בכפר הזה בלבד. ישנם עוד מקדשים שצורתם מעין סירה חצויה לשניים ועומדת עם "החרטום" כלפי מעלה. המקדשים בנויים מבמבוק, עשב ובוץ ויש עליהם קישוטי סמלים מיוחדים. בימי החג הקדושים, כהן הדת נכנס אל תוך המקדש, מדליק מנורת שמן ועורך את התפילה. תושבי הכפר, יחד עם הבקר המשתתף בטקס, מתכנסים בשטח שסביב המקדש, רק הגברים מורשים להכנס אל השטח הזה. בימי החג האלה, בני השבט לובשים את בגדיהם המסורתיים, אריג לבן עם פסים אדומים ועליו רקמה בחוט שחור ואדום, זה מזכיר לרגע רקמה ממזרח אירופה.
אחד הפסטיבלים החשובים של השבט הוא ראש השנה של "הטודה", הנחגג ביום ראשון האחרון של חודש דצמבר או הראשון של ינואר. הפולחן המלווה בשירה וריקוד וזה משקף היטב את החיבור, הערכה והסגידה של אנשי השבט לטבע ובתפילתם הם מבקשים שגשוג, בריאות טובה, גשמי ברכה ויבולי שפע.
היום נותרו כ1200 בני שבט בכפר, הם לומדים בבתי ספר ציבוריים יחד כל תושבי האזור וגם מקבלים השכלה גבוהה, לבושם היומיומי לא שונה ורבים עובדים בעבודות המוצעות בשוק העבודה החופשי. אבל אם נתבונן היטב נוכל לראות תווי פנים מיוחדים ששייכים אולי לתקופה קדומה בה היבשות היו מחוברות.
הכפר הוכרז כאתר מורשת עולמית של אונסק"ו במטרה לשמר את התרבות הייחודית של שבט ה"טודה" ואת סביבתם הטבעית.
