10/07/2026
חלק מכם כבר יודעים. אתם חוזרים לבולגריה שוב ושוב, ואתם לא צריכים שאף אחד ישכנע אתכם.
ויש את מי שרק הצטרף. שבחר בבולגריה כי זה קרוב, כי זה נוח, כי המחיר עושה שכל. וגם זה בסדר גמור. אבל תנו לנו רגע אחד להגיד לכם משהו.
כי כן, בולגריה עדיין באמצע הדרך. יש מדרכות שבורות, יש מבנים ישנים שראו ימים טובים יותר, יש כבישים שמזכירים לכם שהמדינה הזאת עוד באמצע תהליך. זו האמת, ואנחנו לא נמכור לכם משהו אחר.
אבל בדיוק שם, בין הישן שנסדק לחדש שצומח, מסתתר היופי האמיתי.
כי כשאתם יוצאים מהעיר, בולגריה נפתחת. שקטה, ירוקה, נושמת. יש בה מקומות שאתם עומדים מולם ופשוט לא מבינים איך לא שמעתם עליהם קודם. הרים שנמשכים עד האופק. יערות שהאור מסתנן בהם בין העצים. אגמים שהמים בהם כל כך צלולים שאתם רואים את התחתית.
והדבר הכי יפה? השקט.
לא השקט של אין מה לעשות. השקט של מקום שהעולם עוד לא הספיק להמון עליו. אין המונים שדוחפים אתכם עם סלפי סטיק. אין תור של שעתיים לתמונה. יש אתכם, והנוף, והאוויר הצלול של ההרים.
וזה עושה משהו לנפש. הכתפיים יורדות. הראש מתבהר. אתם מרגישים שאתם באמת בחופשה לא רק שיצאתם מהבית.
זו בולגריה שאנחנו הכרנו. לא מושלמת, אבל אמיתית. ומתחת לפני השטח יפה בצורה שקשה להסביר במילים.
תסתכלו על התמונות. ותגידו לנו בתגובות מה בולגריה עשתה לכם? 💚