14/07/2026
ה-15 ביולי הוא אחד התאריכים הטעונים, הכואבים והגורליים ביותר בהיסטוריה המודרנית של קפריסין.
יום זה מציין את ההפיכה הצבאית של שנת 1974 (ביוונית: Πραξικόπημα του 1974), אירוע שערער לחלוטין את היציבות באי וסלל ישירות את הדרך לפלישה הטורקית חמישה ימים לאחר מכן – מהלך שהוביל לחלוקת קפריסין שנמשכת עד היום.
בבוקר ה-15 ביולי 1974, בשעה 08:20, פתח המשמר הלאומי של קפריסין (בהנחיית קצינים יוונים שנשלחו על ידי החונטה הצבאית ששלטה אז באתונה) בשיתוף עם ארגון הגרילה הלאומני EOKA-B, בהפיכה צבאית אלימה נגד הנשיא הנבחר, הארכיבישוף מקאריוס השלישי.
המורדים תקפו את ארמון הנשיאות בניקוסיה באמצעות טנקים ונשק כבד במטרה לחסל את מקאריוס ולהכריז על אנוסיס (Enosis) – איחוד מוחלט של קפריסין עם יוון. למרות שהמורדים מיהרו להכריז ברדיו כי "מקאריוס מת", הנשיא הצליח לחמוק ברגע האחרון דרך פתח אחורי בארמון הבוער, נמלט לפאפוס ומשם חולץ על ידי הבריטים אל מחוץ לאי. במקומו הכריזו המורדים על ניקוס סמפסון, איש מחתרת קיצוני, כנשיא החדש.
ההפיכה נכשלה מבחינה צבאית, אך היא שימשה עבור טורקיה בסיס משפטי–מדיני להנמקת הפלישה ב-20 ביולי 1974, שהובילה לכיבוש כ-37% משטח האי וליצירת “הרפובליקה הטורקית של צפון קפריסין” שלא מוכרת על ידי אף מדינה אחרת חוץ טורקיה
ה-15 ביולי מצוין כיום זיכרון לאומי, בעוד ב-20 ביולי הטורקים-קפריסאים חוגגים את “יום השלום והחירות” – יום השנה לתחילת הפלישה הטורקית.
בכל שנה ב-15 ביולי, הרפובליקה של קפריסין מציינת את היום הזה בטקסים ממלכתיים ובאווירה של אבל לאומי עמוק:
צפירת הזיכרון (08:20): בכל רחבי הערים והכפרים בחלק היווני של האי נשמעת צפירת אזעקה עולה ויורדת בדיוק בשעה שמונה ועשרים בבוקר – השעה המדויקת שבה החלו היריות הראשונות לעבר ארמון הנשיאות בניקוסיה.
טקסי אזכרה רשמיים- נשיא הרפובליקה ובכירי הממשל משתתפים באזכרות ממלכתיות ומניחים זרים על קבריהם של השוטרים, החיילים והאזרחים שנפלו בקרבות הגנה על שלטון החוק והדמוקרטיה באותם ימים סוערים.
שידורי מורשת ואבל- תחנות הרדיו והטלוויזיה המקומיות משנות את לוח השידורים ומקדישות את היום למשדרים היסטוריים, ראיונות עם ניצולים והשמעת שירי אבל וזיכרון יווניים.
#נעמיטיוליםמודרכים #לרנקה #איהנאפה #לימסול