26/04/2025
#פוסטפרידה🫶🏽
#פינלנדאהובתי🇫🇮
כמה טיולים, כמה מטיילים, כמה אנשים מקסימים פגשתי בדרך - דרך שמגיעה לסופה המרגש…🥹
לפני חמש שנים, כשהייתי ממש בתחילת דרכי המקצועית בתואר הראשון, וחיפשתי עבודה מהצד תו״כ שאני מסרב להכנע לסיטואציה ופשוט לחזור למלצר, נולד הרעיון המופלא של לנסות ולפתוח עסק קטן שיעזור לישראלים להכיר את פינלנד ולפלנד, את הבית השני שלי. וזה מצחיק, כי במשפחה שלי, בתור בן הזקונים, הצבר הראשון, השובב המשפחתי ועוד שלל תארים שהרווחתי ממש ביושר – זה היה נשמע מצחיק שדווקא אני אכיר למישהו את המורשת המשפחתית, את פינלנד, את הקהילה היהודית, את הבקתה ביער, את האגם, את השלג, את האוכמניות ואת האיילים. אי שם ב-2019 נפתח העמוד הזה, ואיתו, התקווה שיצא מזה בכלל משהו.
להפתעתי הרבה מאוד, הדבר הזה המריא תוך שבועות ספורים, ותוך רגע הפכתי לסטודנט למוסיקה ביום, ומתכנן טיולים בלילה, תרתי משמע, ועל זה יעידו כמה. פגשתי אלפי מטיילים (איזו זכות!), תכננתי מאות (!!) טיולים, ותמיד תמיד, ניסיתי להכיר למטיילים שלי את מה שחוויתי כילד בבקתה המשפחתית, בסירה, ביער, בסאונה, ובמי האגם הצלולים והיפים - כי ידעתי כמה פינלנד היא מקום מיוחד.
והתקופה הזו באה עכשיו לסיומה, והפוסט הזה נכתב כדי שכל מי שמגיע לעמוד הזה ופונה אליי ידע שאני כבר, מה שנקרא – לא בעסק.
אבל הפוסט הוא גם בעיקר בשבילי, בשביל לסכם תקופה מטורפת ומדהימה (כולל קורונה ומלחמות למיניהן שהקשו מעט על הסיטואציה, כן?), שבה גיליתי כמה הילדות בפינלנד, הבקתה, המשפחה, האוכל, הריחות ואיילי הצפון בחצר - כולם הטביעו בי חותם. כמה זה חשוב להתחבר לשורשים שלנו כדי לגלות מי אנחנו רוצים להיות, כמה אני בעצם התגלמות של הטבע הפראי ששם למרות שגדלתי במרכז תל אביב. כמה אני בעצם פיני, על כל הישראליות והצבריות שבי, וכמה אני גם מאוד ישראלי, עם כל הפיניות. ולבסוף בסוף, שזה ממש בסדר להיות חצי חצי, ואפילו אחרי הכל, להיות גאה במורכבות הזו.
אז תודה - תודה לכל המטיילים שסמכו עליי ונתנו לי לשלוח אותם רחוק רחוק, ולהכיר להם תרבות קסומה, אתם יודעים מי אתם. תודה לכל משתפי הפעולה, הקבוצות השונות כאן בפייסבוק, ותודה למדינה אחת מופלאה, פראית וקסומה, נרניה, ארץ לעולם לא...
אל תפסיקו לטייל, לחוות, להתרגש, ולראות עולם.
שלכם, שלכן,
דורון
תל אביב, אפריל 25׳
נ.ב: מוסיף קצת תמונות, זכרונות, ומה שבניהם…🫐🍓🦌
