24/03/2024
ביום רביעי בבוקר הקבוצה האחרונה לעונה המריאה וחזרה לארץ... זה עדיין לא סיכום עונה שקשה בכלל להגדיר כעונה בקונטקסט הנוכחי של השנה שעברה עלינו.
אבל רציתי לחלוק כמה רגעים מרגשים שזכיתי לחוות לבד - דבר שלא יוצא לי מספיק עם ובין הקבוצות,
ו- וואו, לאיזה לילה של קסם זכיתי הפעם...
אחרי 2800 קמ של נהיגה סביב הקבוצה האחרונה, נשארתי בטרומסו לכמה לילות לפני שאחזור לפינלנד ומשם לארץ.
הייתי שבור ועייף וטבעתי קצת בניירת, אבל לקראת הערב של חמישי המדדים של הזוהר התחילו להתעורר והיה לי ברור שאצא. היה צפי לעננות גבוהה שתיכנס לתוך הלילה וניסיתי לבחור מקום שייאפשר לי להישאר כמה שיותר זמן בחוץ כדי להגיע לרגעים הבהירים של הזוהר - בלי לנסוע יותר מדי ובלי ״ליפול״ לקפה אל תוך הלילה - דבר שאני שומר למקרים קיצוניים בלבד 🤣
אז בחרתי נקודה עמוק בתוך רכס האלפים של צפון נורבגיה, נקודה שחלמתי לצלם בה זוהר כבר הרבה זמן, והתחזית לרוח חלשה מאוד הציתה בי את המחשבה על השתקפויות מושלמות של הרים וזוהר יחד עם ירח כמעט מלא...
כבר ברגע שעצרתי את הרכב ראיתי זוהר די מרשים, צילמתי כמה תמונות בטלפון והתמקמתי על המים- וכעבור כמה דקות הזוהר די נעלם ועבר דרומה, משאיר אותי לחכות בציפייה שייחלש שוב ויבוא מעל הראש שלי בדרכו צפונה( מי שהיה בטיולים שמע הסברים ומכיר את התופעה)
מפה לשם עמדתי שם 3 שעות בציפייה, אני וההרים הירח ההשתקפות והמחשבות בראש ובלב...
עננות גבוהה אכן התחילה להיכנס אבל לאט יותר ומעט יותר ממה שחשבתי, כשבאיזורים אחרים כבר היה מעונן לגמרי. אבל אחרי שעות כבר הייתי מוכן לארוז וללכת במחשבה שזה לא יגיע, וברגע שסגרתי את הריצ׳רץ׳ של תיק הצילום קלטתי נימה ירקרקה בין העננות וישר התרגשתי שזה מתחיל.....
בסוף נשארתי עוד שעתיים לצלם את הפריקה האיטית של הסערה שנטענה כל הערב, ויצאתי עם כמה מהצילומים הכי יפים בעיניי של זוהר שאי פעם צילמתי. אולי לא הכי חזקים שראיתי, אבל בהחלט בנוף מרגש ומיוחד שגם שומה מאוד למה שרואים בעין. אלו הרגעים שאני חי בשבילם.
בינתיים השמש סופסוף מתפוצצת כבר כמה ימים רצוף ומחר בערב יש לנו צפי לזוהר מטורף, אז מחכה בנורבגיה ואתמקם בהתאם איפה שצריך בשביל מה שכנראה יהיה הגראנד פינאלה של העונה.
כבר מתגעגע מאוד ומחכה לבוא לארץ לכמה חודשים, אבל על זה בפוסט סיכום כשיגיע...
