29/08/2026
כשהייתי בת 15 נסעתי בחנוכה למחנה עבודה
בקיבוץ אילות שליד אילת.
זו זכורה לי כאחת החוויות הכי כיפית של גיל ההתבגרות.
בחמש בבוקר קטפנו פלפלים וחצילים
לפני שיגיע החום הגדול.
השבוע הוזמנתי עי Riva Levy לחזור לאילות
להעביר סדנאות קינצוגי.
3 סדנאות, 3 קבוצות -
ילדים והורים,
תלמידות הסטודיו לקרמיקה
וסדנה לגיל השלישי.
שברנו, חיברנו, הדבקנו, הדגשנו את השברים בזהב.
כולם יצאו עם צלחות קינצוגי יפיפיות
שיכניסו לכל בית
את האומנות היפנית עם המסר החשוב והעוצמתי:
🍂במקום להסתיר את השברים -
יש מקום להדגיש אותם,
הם חלק מהיופי והסיפור האישי של הכלי וגם שלנו.
🍂משבר הוא הזדמנות לצמיחה, ריפוי והתחלה חדשה.
🍂הקינצוגי הוא סמל תקווה.
כל פעם אני מופתעת מחדש לראות איך כל קבוצה
עוברת הסדנה אחרת ומגיעה לתובנות שנות,
הילדים נהנו ולא הבינו איך כבר עברו שעתיים...
היו רגעים מרגשים שכולנו ניגבנו דמעה
כשאם שכולה החזיקה את הצלחת
מחוברת ושלמה אבל עם חור באמצע....
עם כל סדנה נוספת
אני מרגישה זכות להנגיש ולחשוף
את האומנות העתיקה והמיוחדת הזו
שהיא הרבה יותר מעוד סדנת יצירה,
היא כלי עוצמתי לריפוי ותקווה
ובשביל השליחות הזו אני מוכנה לטוס גם עד אילת 😉
ריבה, תודה על האירוח החם - 42 מעלות בצל🤣🤣🤣
נהינתי מכל רגע
סגירת מעגל מתוקה לזכרונות הטובים מגיל 15🧡
