09/07/2024
פוסט של פרופסור גרשון גליל:
"אני שמח וגאה מאוד לבשר לכם שספרי: הכתובת מהר עיבל - ראה אור היום בהוצאת מגילת ספר של המכון לחקר המקרא וההיסטוריה העתיקה. זה הספר השביעי שראה אור בהוצאת מגילת ספר. בספר 272 עמודים מודפסים על נייר כרומו-מט, 115 גרם, בפורמט מהודר – בארבעה צבעים עם כריכה קשה. ----- The English edition of this book will be published soon
הספר כולל 215 איורים המציגים סריקות רנטגן, צילומים משובחים, ציורים והגדלות של כל 94 האותיות המופיעות על הכתובת מהר עיבל. כמו כן כולל הספר נספחים הדנים בכתובת על החרס מלכיש וכן גם בכתובות החדשות על לוח האבן ועל החרס מירושלים. ניתן לרכוש את הספר תמורת 129 ש"ח (כולל מע"מ ודמי משלוח בדואר רשום) - נא לפנות לקרן סגלוביץ, מנהלת ההוצאה: 0508814300 - המלאי מוגבל – כל הקודם זוכה.
לפני כשנתיים הוטלה עליי שליחות גדולה ומרגשת: לפענח את הכתובת מהר עיבל, הכתובת העברית הקדומה והחשובה ביותר, זכות גדולה המזדמנת לחוקר פעם אחת בחייו. תהליך הפיענוח היה מהיר יחסית. כעבור ימים אחדים בשעת לילה מאוחרת ראיתי לראשונה את השם המפורש "יהו" בכתב הפרוטו-כנעני על גבי הסריקות של הכתובת הפנימית-ב של הר עיבל. להתרגשותי לא היה גבול. הזכרה זו קודמת במאות שנים לכתובות אחרות שבהן נזכר השם המפורש של אלוהי ישראל בטקסטים עבריים ומואביים. הקריאה של השם המפורש בצורתו הקצרה "יהו" בכתובת מהר עיבל ודאית, שכן מילה זו באה בכתובת ארבע פעמים בפוזיטיב וכן גם בנגטיב.
הזכרת השם "יהו", שמו של אלוהי ישראל, בכתובת על לוחית עופרת זעירה שנמצאה באתר התנחלות ישראלי, בסוף מאה יג לפנסה"נ, חשיבותה מכרעת להבנת ראשית ההיסטוריה של עם ישראל בארצו. זו ראיה חשובה לכך שהיו ישראלים יודעי קרוא וכתוב בתקופה קדומה זו. הסופר אשר כתב טקסט זה יכול היה לכתוב טקסטים מקראיים רבים, ומכאן חשיבותו העצומה לחקר המקרא. הכתובת מעידה שהיו לעם ישראל נורמות חברתיות ואיסורים דתיים, שמפני הפרתן מוזהר הארור ומחוייב במיתה. עם ישראל מצטייר אפוא כקהילה דתית מגובשת, כבר בראשית התנחלותו בארץ כמתואר במקרא.
הכתובת מהר עיבל היא גם ראיה לשימוש בלתי עקבי באמות קריאה בדומה לספרות האוגריתית. הכתובת מהר עיבל היא אפוא לא רק רעידת אדמה בחקר המקרא וההיסטוריה של עם ישראל ושכניו בתקופה זו, אלא גם פריצת דרך נחשונית בחקר הלשון העברית בתקופת המקרא.
בכתובת מהר עיבל מופיעות 94 אותיות: 48 בכתובת הפנימית-ב ו-46 בכתובת החיצונית-א. כולן נרשמו בכתב הפרוטו-כנעני הקדום. כל אות ואות נבחנת ביסודיות ומוצגת בספר זה באמצעות צילומים מוגדלים וציורים.
הסוגה הספרותית של הכתובת מהר עיבל היא כתב קללה. קללות וטקסי קללה מוכרים היטב מכתבי המארות המצריים (מאה יט לפנסה"נ), וכן מטקסים מאגיים שנערכו נגד האלה/השדה "למשתו" במסופוטמיה. בכתבי המארות נכתבו שמות של שליטים כנעניים ואויבים אחרים של מלך מצרים, על גבי צלמיות וקערות, ואלה נופצו במכוון כדי לגרום נזק לאויבי מצרים ולהביא לכיליונם של השליטים המקוללים.
הכתובת מהר עיבל אינה רק כתב קללה היא גם מעין טקסט משפטי, שכן הכתובת העיקרית נרשמה בתוך הלוחית, והעתק מילולי נרשם גם בצד החיצוני. טקסטים זהים הנשנים מילולית בטקסט העיקרי ובמעטפה מופיעים בתעודות משפטיות-כלכליות רבות מאנטוליה וממסופוטמיה. הלוחית מהר עיבל לא נתונה במעטפה חיצונית, אך הכתובת הפנימית מכוסה למעשה על ידי הדף החיצוני, והיא אפוא "חתומה" ולא ניתן לראותה. קיפול הלוחית יצר מצב דומה לטקסטים המשפטיים, שכן החיצוני כיסה על הפנימי. יש אם כן זיקה בין הצורה למהות בכתובת מהר עיבל, שכן היא מעין חוזה משפטי בין עם ישראל לאלוהיו, התחייבות של העם לקיים את המצוות, והכרה בכך שאיש אשר יפר את האיסורים ולא יקיים את הנורמות החברתיות והפולחניות, דינו יהיה מוות: "תמת ארור – ארור מת תמת".
לכתובת מהר עיבל הייתה כנראה זיקה לטקס הלאומי שנערך בהר עיבל (דב' כז; יהו' ח). הטקס בהר עיבל אינו טקס קללה אלא טקס ברכה וקללה, טקס מכונן המדגיש את חופש הבחירה של עם ישראל, הבחירה בין טוב לרע, הבחירה בין החיים לבין המוות, בין אבדון לבין הליכה בדרך ה': "העדתי בכם היום את השמים ואת הארץ החיים והמות נתתי לפניך הברכה והקללה ובחרת בחיים למען תחיה אתה וזרעך" (דב' ל, יט).
בנספחים לספר אני דן כאמור בשלוש כתובות כנעניות מלכיש ומירושלים. כתובות כנעניות אלה קדמו לכתובת מהר עיבל ויש להניח, ששִמשו במידה מסוימת בסיס לחיבורה. בנספח א אבחן את החרס מלכיש. קריאתי החדשה לכתובת זו מובאת כאן לראשונה תוך השוואה למחקרים קודמים של כתובת זו. בנספח ב אדון בכתובות מירושלים, אשר פרסמתי במקומות שונים בעבר יחד עם ידידי הארכאולוג אלי שוקרון. בנספח ג יוצגו סריקות וצילומים נוספים של הכתובת מהר עיבל שלא הובאו בפרקי הספר.
אני מודה לידידי ד"ר סקוט סטריפלינג שצירף אותי לצוות המחקר של הכתובת מהר עיבל ואפשר לי לפרסם כאן בנפרד את קריאתי השלמה. מודה אני גם לידידיי, חברי מועצת המערכת של הוצאת הספרים "מגילת ספר" של המכון לחקר המקרא וההיסטוריה העתיקה, שקראו חלקים מכתב היד והעירו הערות חשובות ומועילות, ובראשם הפרופ' שמואל אחיטוב, שמיר יונה ודניאל סיון. כמו כן, מודה אני לידידים, לתלמידים ולעמיתים רבים שקראו חלקים מכתב היד או קיימו עימי התייעצויות על סוגיות שונות הנדונות בספר זה, וחיוו דעתם.
אסיים בברכת ה', אלוהי, בורא עולם, החונן לאדם דעת, ומלמד לאנוש בינה, על כל הטובה אשר גמלני, ועל שזיכני לפענח את הכתובת מהר עיבל ולהשלים ספר זה.
תוכן העניינים
פרק ראשון: הכתובת מהר עיבל – היבטים ספרותיים והיסטוריים - 1
פרק שני: הכתובת הפנימית-ב מהר עיבל – דיון פלאוגרפי - 21
פרק שלישי: הכתובת החיצונית-א מהר עיבל – דיון פלאוגרפי – 95
פרק רביעי: הכתובת מהר עיבל – סיכום הדיון פלאוגרפי - 147
פרק חמישי: סיכום - 171
נספח א: החרס מלכיש - 175
נספח ב: הכתובות מירושלים - 195
נספח ג: הכתובת מהר עיבל – סריקות וצילומים - 207
ביבליוגרפיה ורשימת קיצורים - 239
מפתחות - 263"
