31/08/2026
בשבת בערב התגלה בחוף הבקדור בבת גלים מראה שובר לב:
כמה חבר׳ה גילו קן של צבי ים שנרמס בידי כלים כבדים שפעלו במקום במסגרת הקמת הטיילת החדשה. עשרות אבקועים נמצאו מתים, ורק בודדים חולצו בחיים בידי מתנדבות רשות הטבע והגנים.
לפני כחודשיים עלתה לחוף צבה חומה להטיל, ואני זכיתי להיות עדה לרגע המשמח הזה. הקן הראשון אותר, תועד והועתק על ידי רט״ג עוד לפני תחילת העבודות.
הקן שנרמס היה ככל הנראה קן נוסף שלא אותר. דווקא משום שכבר תועדה הטלה באותה רצועת חוף, היה צריך להביא בחשבון אפשרות לקנים נוספים ולפעול בזהירות המתבקשת.
זהו מחדל שניתן היה למנוע בתיאום בסיסי, במיוחד כאשר ידוע שזוהי עונת ההטלה והבקיעה בחופי ישראל.
פניתי לאקולוגית העירונית כדי לברר האם ידעה על העבודות והאם הן הובאו לאישורה. התברר שהיא כלל לא ידעה עליהן, לא התייעצו איתה והיא הפנתה אותי לרט״ג ולמוקד העירוני.
איך ייתכן שעבודות כבדות בחוף, בעיצומה של עונת הבקיעה, מתחילות בלי שהאקולוגית העירונית מעורבת?
אילו הגורם האקולוגי המקצועי היה משולב בתהליך כנדרש, היה עליו לדרוש לדחות את העבודות – או לכל הפחות להתנות אותן בסקר מקדים, בתיאום עם רט״ג ובפיקוח צמוד.
הפער בין ההתנהלות בפועל לבין ההצהרות של עיריית חיפה על שמירת הטבע צורם במיוחד.
רק בדצמבר האחרון פרסמה העירייה בהתרגשות את שחרורן בבת גלים של שתי צבות הים טל ורז, שאותן חילצתי לאחר שמצאתי אותן מסובכות בחוטי דיג ובקרסים כתוצאה מדיג באמצעות רחפן.
ראש העיר, יונה יהב, אמר באותו אירוע כי שחרורן הוא תזכורת ל"אחריות המוטלת על כולנו לשמור על הים, על החופים ועל בעלי החיים בהם".
אלא שהניתוק מהשטח היה ניכר אפילו שם: בעירייה כלל לא ידעו שהצבות טל ורז נקראו על שמה של תושבת העיר, טל רז, שחילצה אותן והביאה להצלתן.
זאת דוגמה אחת לפער בין הצהרות ויחסי ציבור לבין היכרות אמיתית עם השטח, עם בעלי החיים ועם האנשים שפועלים למענם לאורך שנים.
שמירת טבע אינה נמדדת בהצהרות. היא נמדדת בתכנון, במניעה, בתיאום ובפיקוח – לפני שהנזק מתרחש.
וזה אינו האירוע היחיד.
גם הכנסת טרקטורים לחוף כדי לפנות אצות מעידה על אותה קלות דעת. אצות שנפלטות לחוף הן חלק מתהליך טבעי, וכל התערבות בהן חייבת להיעשות רק לאחר בדיקה ובהנחיה מקצועית.
בחודשיים האחרונים נסגרו חופי חיפה לציבור בשל זיהום: פעם אחת בעקבות הזרמת ביוב לאחר סתימה, ובפעם אחרת לאחר ההתערבות העירונית בתהליך הטבעי של האצות והחזרתן למים. בשיחה שקיימתי עם נציג המשרד להגנת הסביבה נמסר לי כי מקור הזיהום היה באצות.
גם כריתתם של מספר עצים ותיקים, בני עשרות שנים ואף קרוב למאה שנה, שהעניקו צל משמעותי במרחב הציבורי, מצטרפת לאותה תמונה – ויתור על ערך טבע קיים בלי הצדקה סביבתית מספקת.
הקן, הסלעים, האצות, העצים, זיהום הים – בכל פעם מדובר בערך טבע אחר, אבל שוב ושוב חוזרת אותה בעיה: החלטות מתקבלות לפני שהמשמעות הסביבתית שלהן נבחנת לעומק.
וזה חלק מתמונה רחבה יותר.
כבר היום התשתיות בשכונה מתקשות לתפקד, והדבר מתבטא גם בעומס בכבישים ובמחסור במקומות חניה. למרות זאת, ממשיכים לאשר תוכניות למגדלים רבי־קומות שאינם מתאימים לאופייה של בת גלים, מבלי שקיימת תוכנית אב מסודרת לשכונה הקטנה והייחודית הזאת.
גם קידום התוכנית להפיכת מבנה הקזינו למלון על קו המים הוא בעיניי החלטה תכנונית וסביבתית גרועה. דווקא במקום רגיש כל כך, על קו המים ובסמיכות לריף בעל ערכי טבע יוצאי דופן, נדרש תסקיר השפעה על הסביבה מקצועי ומקיף לפני שמתקבלות החלטות בלתי הפיכות.
וזה מעלה שוב שאלה שהיא די רטורית:
מה באמת מוביל את קבלת ההחלטות כאן – טובת בת גלים ואוצרות הטבע שלה, או שיקולי נדל״ן וכסף?
כששוב ושוב ערכי טבע נרמסים לטובת פיתוח, קשה שלא להבין מה מקבל את העדיפות.
החלטות כאלה חייבות להתקבל בכובד ראש ומתוך ראייה ארוכת טווח, ולא כשהכסף הוא השיקול המכריע.
האחריות למה שקרה בחוף הבקדור מוטלת על עיריית חיפה.
לא הייתה כאן טיפת מחשבה או כבוד לאוצרות הטבע שיש לנו – במקרה הזה, אפילו לא לחיית בר מוגנת הנמצאת בסכנת הכחדה.
אני מתעדת את ריף בת גלים ואת צבי הים שבו כבר עשור. האירוע הקשה הזה ממחיש שוב מדוע הריף זקוק להגנה אמיתית – קידום הכרזתו כשמורה ימית, לצד הגנה מחייבת על רצועת החוף.
www.TALMERMAID.com
עיריית חיפה, כמי שמקדמת את המהלך, נדרשת להבהיר:
היכן עומד כיום תהליך קידום השמורה הימית בריף בת גלים?
מה נעשה עד כה?
ומהם הצעדים ולוחות הזמנים להמשך?
הציבור זכאי לתשובות ברורות:
מדוע לא היה תיאום עם רט״ג ועם האקולוגית העירונית?
מי אישר את כניסת הכלים הכבדים לרצועת החוף?
אילו צעדים ננקטים כעת כדי למנוע את המקרה הבא?
שמירת טבע נמדדת במעשים – לא בהצהרות.
עיריית חיפה רשות הטבע והגנים המשרד להגנת הסביבה – אבקש את התייחסותכם ותשובתכם הפומבית.
בתמונות:
1. שיטוח חוף הבקדור עם כלים כבדים.
2. מחדל נוסף של העירייה בהוצאת סלעים מתוך הים והרג של יצורים שחיו עליהם, גם במקרה הזה האקולוגית העירונית לא ידעה כלום.
3. פוסט של העירייה על שחרור הצבות ואחריות שמירה על הטבע המקומי
