20/05/2025
"מה אתה גם קואוצ'ר?" היא שואלת אותי במבט מלא פליאה כאילו עכשיו גילו לה שהשמש זורחת במזרח.
"כן, בטח ובוודאי" אני עונה לה עם צביטת פיספוס קטנה בלב.
"לא ידעתי..." היא מתנצלת מצטדקת בחיוך מבויש.
"את לא אשמה, אחריות שלי.."
כן, אולם איך לא ידעתי את זה עד הרגע.." היא מוסיפה ואומרת. מה שרק מוסיף לתחושת ההחמצה שלי.
ומה שהכי מעצבן זה, שזו לא הפעם הראשונה שמתקילים אותי בשאלה הזו. ולא פעם ראשונה שאני עונה את התשובה הזו. אז למה?
למה, פור גוד סייק, (שזה בעיברית למען השם בשם אלוהים!) יותר אנשים שאני מכיר, יותר שמכירים אותי, לא יודעים שאני מאמן אישי בכיר (קואוצ'ר) הרבה לפני שנהייתי גם מדריך טיולים?
אז ככה...
01
ב 2005 כשסיימתי את לימודי בבית הספר לאימון "אימושיין" העיסוק באימון עדיין היה בחיתוליו. אימון נתפס כ"בן דוד" של טיפול פסיכולוגי, ואפילו שאני בעד טיפול פסיכולוגי, רבים ראו באימון משהו שכדאי להסתיר.
"או קיי! בוא נתאמן אולם במחשכים" היו אומרים לי. "בלי שאף אחד ידע".
ואני, שמחזיק מעצמי די מאומן ופתוח, נלכדתי במלכודת הסודיות ונמנעתי מלפרסם את עיסוקי הנפלא כקאוצ'ר. הדעה הרווחת היתה שלאימון מגיעים רק מפה לאוזן.
למען האמת, דווקא נהניתי מהמסתוריות הלא ברורה, כאילו אני איזה סוכן "מוסד" בארץ לא נודעת. התאים לי לפעול מתחת לראדר...
02
ההתפתחויות והשינויים הטכנולוגיים, ובראשם הרשתות החברתיות, יצרו דרכים מגוונות וחדשות לספר את הסיפורים האישיים שלנו במיליון מרחבים, תחומים ונושאים, ביניהם העיסוק שלנו.
מה שהיה סודי הפך לפומבי. מה שהיה קטן הפך גדול, מה שהיה מנורי הפך למז'ורי וגלוי לכל.
רק אני נותרתי בשלי. "זה עלול לגרום נזק יותר מתועלת ויפחיד מתאמנים פוטנציאליים להגיע אלי" סיפרתי לעצמי סיפור ילדים נחמד. וגם האמנתי בו בכל ליבי: לא מפרסמים אימון ברשתות החברתיות. נקודה. (!)
זוכר שיחה שהייתה לי עם מאמנת צעירה ממני בהרבה, שנתנה לי בראש ואמרה לי בפסקנות: "אתה טועה לחלוטין! ואתה חייב להחליף פרדיגמה!"
אתם מבינים את זה?! היא אומרת לי שאני מרובע, שמרן ולא מפותח...
קיבלתי. אולם לא עשיתי הרבה כדי לשנות.
03
ואז התחתי לפרסם את הטיולים שלי...בהתחלה כתבתי רק על הטיולים בחו"ל. וצ'מעו איך זה התחיל. כל יום כשסיימנו את יום הטיול היה לי זמן פנוי למכביר. לבד בחדר במלון, שקט רוגע והתפוגגות האדרנלין מהיום העמוס.
חוויות היו לי המון! דווקא מזווית ראייה אחרת לא של מדריך טיולים. לא הנופים המראות האתרים והאוכל. זוויות אישיות שלי, מצחיקות, מעניינות ומלאות תבונה. והעליתי פוסט...טראחחחחח איזו הצלחה ! מאות לייקים ומחמאות ופירגון הגיעו בשפע.
משם לטיולים בירקון העליון היתה הדרך קצרה. ואז...הגיע הבילבול הגדול שלי...אם עכשיו אכתוב גם על העיסוק באימון אני אבלבל את כולם ויצא שכרי בהפסדי. אז הבחירה הייתה בלא לפרסם. כלום בכלל ולחלוטין לא. וככה זה נמשך עוד ועוד.
04
מה יגידו /יחשבו עלי אם יראו שאני גם קואוצ'ר וגם מדריך טיולים?? וואאוו איזו דילמת המאה! אלו לא ירצו אותי וגם אלו לא. ואז אני מחוסל! ים של מחשבות מרסקות בעליל.
ושוב הטיולים, משום מה גברו על העיסוק באימון, שאני ממש מאוהב בו, ונותן ערך מאוד גבוה. סוג של מילכוד שאני חי אותו ביומיום שלי ולמדתי לחיות אותו.
לעיתים אני מפרסם כמאמן אישי ולעיתים אני מדריך טיולים למשפחות וחברות הייטק. לעיתים אני מספר על תובנות מנטליות שאני מגלה חוקר ומאמן ולעיתים על מסלולים בירקון העליון.
05
אני אוהב את כל מה שאני עושה. ואני נלהב מכל השפע והחוויות שעיסוקי מספקים לי ובשפע. אני לא רוצה להפסיק אף אחד מעיסוקי, כמו שיועצי שיווק אסטרטגיים ממליצים לי.
אני רוצה להמשיך להיות אני במלואי, ובכל רמ"ח אברי. לתת ערך, שמחה ותובנות בכל צורה שאני פוגש בא אנשים כל הגילאים, תחומי העיסוק ופנאי שלהם.
רוצה להיות לעזר לכל מי שצריך ולעשות את זה הכי בכייף ובהתלהבות. רוצה ללמוד כל יום מחדש תכנים עוצמתיים ממורים דגולים ומנטורים בינלאומיים כדי להיות מאמן יותר טוב ומשפיע ולצד זה ולקרוא על עוד בעלי חיים, צמחים והיסטוריה ואקולוגיה כדי לעניין עוד ועוד את מטיילי.
אני רוצה להישאר נלהב מכל מה שאני עושה ולהביא ברכה לעולם.
אוהב את כל מה שאני עושה ואתכם במיוחד!
שבוע טוב לכולנו
אביאל
#אימוןאישי #קואוצינג #אימוןבכירים
