28/01/2025
מסע לאתיופיה-קסם
זוית נוספת
להפוך קושי / משבר / אתגר ,להזדמנות
טיול של 13 יום לאתיופיה שהפך "מסע" מאתגר מענין ומפעים בו המציאות היכתה כל דמיון.
נוחתים בסמרה 'בום' מה זה המקום הזה אני שואל את עצמי.
'בינגו'
אני אומר לעצמי ואז קופץ לי לראש המילים של אריק איינשטיין ואיזה מסכנים החיילים ששוכבים בבוץ...הפוך גוטה הפוך.משהו באינטואיציה שזה לא טיול זה הולך להיות מסע i love it.
משה מוביל את הטיול אני עובר לעמדת מלווה/לומד וצופה.
מנצל כל הזדמנות לעקוב אחר הקבוצה ואחר בודדים, משתדל להאזין לשיחות ומסנן מה שלא רלוונטי לי ותופס אוספ של אנשים שמטיילים בסטייל ופתאום מטיילים את עצמם אל הלא נודע,כוכב אחר. הנה מתחילים... התמודדות מול
חום, נסיעות ארוכות המלוות בקפיצות וטלטולי שב"כ
אבק דרכים, צמא, רעב, עשן ופיח, ריחות לא רגילים, השכמות מוקדמות, לינה תחת כיפת שמים.
רוחות וקור, טרמינלים ללא נעלים, אין זרם מים בכלל ומים חמים בפרט.
מקומיים אגריסיביים, מחסומי דרכים של מליציות וכנופיות מקומיות, מאמצים פיסיים, תנאים סניטרים ירודים, מזגנים לא תקינים אם יש בכלל, ועוד ועוד.
הוצאת קיטור בסמול טוק ואו באופן עצמי (כן יש כאלה שמדברים עם עצמם) כמעט אחר כל סשן במסע.
מביט מהצד וחש את ההתמודדות האישית, הקבוצתית, והתת קבוצתית.
אני מכיר את התאוריה ורואה ממש איך נבנית הלכה למעשה, אני מבין שהמציאות והקבוצה על הפרטים שבה יותר חזקה מהכל .
בינגו 2
הפרטים והקבוצה צוברת כוחות ועוצמה (מבלי תשומת לב כל אחד ואחת תורמים את חלקם בכח הנפשי להעצמה ואו להחלשה).
החוויות ומהמראות הייחודים מיופיו ועוצמתו של הטבע הדומם והחי המפעים, הלב מתרחב אוספים כח. הקבוצה שומרת על תנועה קדימה.
צמיחה מתוך קושי
התמודדת הקבוצה כקבוצה היתה מכובדת מאוד. גם כאן מקבלים חיזוק מכוחה של הקבוצה או הצוות.כח זה שמר על רציפות והמשכיות המסע מבלי אפילו לדעת את זה.
אז תודה שהצטרפתם לחוויה מרתקת שאין ספק שתהדהד לכם בזכרון עוד זמן רב.