01/06/2026
מה באמת קרה בפריז בחורף 1870? הסיפור שהעיר מעדיפה לשכוח?
יש דברים על פריז שכולם מכירים: הריח של בגטים טריים, בתי קפה לאורך הסן, האמנות, האלגנטיות והאורות.
ויש את הסיפור שפריז מעדיפה לא לזכור: החורף שבו העיר המעודנת ביותר בעולם אכלה את הפילים והסוסים של עצמה.
במשך ארבעה חודשים, בין ספטמבר 1870 לינואר 1871, פריז הייתה מכותרת לחלוטין על ידי הצבא הפרוסי ומנותקת מהעולם. שני מיליון בני אדם היו לכודים בפנים. ללא רכבות, ללא אספקה, ובמהירות גם ללא אוכל.
תחילה שחטו את הבקר, אחר כך את החזירים, ואז את העופות. לאחר מכן הגיע תורם של הסוסים! כמעט 70,000 מהם. וכשגם הסוסים אזלו, הפריזאים פנו לבעלי החיים בגני החיות של העיר.
ב"ז'רדן דה פלאנט" (Jardin des Plantes), גן החיות האהוב של פריז, היו שני הפילים האהובים, קסטור ופולוקס, סמלים של גאווה פריזאית. הילדים העריצו אותם; אמנים ציירו אותם. אבל עד דצמבר 1870, לאיש לא היה אוכל עבורם, ולאיש לא היה אוכל עבור עצמו. הבלתי ייאמן קרה: שני הפילים נשחטו ונמכרו במחירים מופקעים – 40 פרנק לקילו, פי עשרה ממחירו של בשר בקר לפני המלחמה. פריזאים עמדו בתור כדי לקנות בשר פיל. בעתות רעב, סנטימנטים הם מותרות שאף אחד לא יכול להרשות לעצמו.
באותו חג מולד, מסעדת "וואזן" (Voisin) המפורסמת אירחה את מה שעשוי להיות ארוחת החג הסוריאליסטית ביותר בהיסטוריה. התפריט כלל מרק פיל, פילה גמל, נזיד קנגורו, צלעות דוב, יונה ממולאת בקנגורו – ואפילו חתול מוגש עם חולדה ממולאת בכבד עוף. בחוץ, תותחים הרעידו את העיר. בפנים, לאור נרות, פריזאים הרימו כוסית שמפניה שהוברחה פנימה בכדור פורח, נאחזים בעקשנות ב"אמנות הסעודה", גם כשזו הפכה להישרדות.
כמעט כל אוסף בעלי החיים מגני החיות של פריז נאכל: גמלים, יענים, אנטילופות, קנגורו, דובים, עופות אקזוטיים – כל מה שהיה בטוח לשחיטה. בעלי החיים המסוכנים, אריות ונמרים, גוועו ברעב בכלוביהם, קורבנות של המצור כמו כולם.
כשהמצור הסתיים בינואר 1871, הפריזאים הגיחו לאור היום כאילו התעוררו מעולם אחר. פריז שרדה – אבל היא לעולם לא שכחה. אפילו היום, הביטוי "manger du chat" (לאכול חתול) נותר מטאפורה פריזאית לייאוש קיצוני, שנולדה מאותו חורף קודר.
גם בעלי החיים מהגן שהיה ב"ז'רדן ד'אקלימטסיון" (Jardin d’Acclimatation) ביער בולון נאכלו. גמלים, קנגורו, דובים ורבים אחרים. המקומות האלו עדיין עומדים…
מאז נהוג היה בפריז לסמן היטב קצביות המוכרות בשר 🥩 סוסים 🐎. תקנה עירונית שהקפידו בה אני מקווה…
מה הקשר בין כל זה ולכנסיית הסקרה-קר שבראש גבעת המונמרטר? ואם אתם רוצים לגלות את הסיפורים הנסתרים והמדהימים של פריז, הסיפורים שמאחורי הקלעים, אתם מוזמנים ליצור קשר בהודעה פרטית ולשריין את ההרפתקה האמיתי שלכם בביקור הבא בפריז! זה בדיוק סוג ההיסטוריה שאני מחייה בסיורים המודרכים הפרטיים שלי.
