18/09/2026
הבוקר בשעה 04:00 התייצבנו 12 רוכבים ורוכבת למסע חוצה ישראל רוחב.
רכיבה מברכת רם עד לחוף אכזיב.
העמסנו אופניים ועלינו אל ההסעה לברכת רם.
שעתיים מאוחר יותר פרקנו את האופניים וכמיטב האירועים הפיראטים כל אחד יצא לדרכו עם מקרים ותגובות שהכין לעצמו 0 מבעוד מועד.
החזון -לרכב 117 ק"מ עם 1500 מטר טיפוס עד אכזיב.
השיטה- התמדה, נחישות והישרדות.
מזג האוויר נפלא, עליה קלילה לחימום וירידות טכניות זרועות אבנים, חריצים ושלל מכשולים שרק מחכים להטיח את הרוכב הלא ערני לקרקע.
יורדים את בעין קיניא, נחל סער, עין פיט, תל פאחר בואכה הבניאס, כאן אפשר להנות מדרך ישרה ולהביט גם בנוף, ההמשך לצד נהר הירדן וביסוד המעלה עוצרים לקפה משובח.
אחרי הקפה ממשיכים לטיפוס בנחל דישון, כאן נפתחות ארובות השמיים ומישהו עם צינור משקה אותנו ואת הדרך שהופכת לרגע לעיסה בוצית.
למזלנו המימטרים מתפזרתים לכיוונים אחרים, הבוץ יבש עד מהרה וממשיכים, מכאן הגשם ילווה אותנו לסרוגין עד לים.
הטיפוס בדישון בקצב די מהיר עד עין ערבות, ואז זה מתחיל, עליה אימתנית עד ליער לאה ויצחק רבין.
ירידה לשמורת גודרים ואז טיפוס להר גודרים ולבריכת סאסא.
בדיוק בקטע הקשה שבו צריך לרדת ולדחוף מגיע גשם שמצליף בלי רחמים בתוספת רוח חזקה שדוחפת לכיוון הלא נכון.
כך או כך הגעתי אל הכביש ועל האספלט החלקלק רכבתי לחורפיש, בתוך העפר עצרתי בחנות מקומית לקפה ופחמימות.
עוד ירידה לגשר אלקוש ואז עליה לצוריאל ועוד ירידה לאגם מעלות ואז עוד עליה למעלות...לא פשוט לרכב בעליה, בגשם וברוח אחרי שהרגליים כבר סובבו קצת יותר ממאה (100) ק"מ.
אבל זו העליה האחרונה והדובדבן שבקצפת הלא הוא נחל כזיב מחכה למטה.
מעברי מים שוטפים את הבוץ והזיעה
עוד מכת גשם קלה, מעט בוץ ואני בים...כן...בים נותן לגלים לשטוף את כל מה שלא צריך ולהרגיש כמו חדש.
"מקלחת בקבוקים" בגדים נקיים ואפשר לנסוע הביתה עד לאירוע הבא.
ותודה לכל מי שהעז והגיע.
