
21/08/2025
באחד הרגעים בשיחה שלנו, יונת אומרת...איזה ״מזל״ שלי זה קרה אחרי שהספקתי לחיות חיים שלמים כרואה. כאילו שאפשר לקבל את זה בשקט, את העובדה שאתה מתעוור בשיא חייך אי שם בחלק האחרון של שנות ה-50 שלך.
זאת דוגמה מייצגת בעיני של יונת, שרואה את החיובי ורואה את מה שכן ולא את מה שחסר. את כל זה היא מתבלת ביכולת תיאורית שמשאירה אותי מלא פליאה. אולי זה הפיצוי של אובדן ראיה שהופך את היכולת המילולית לכל כך מפורטת, אולי זה בכלל טבעי - מה שבטוח, לשמוע את יונת מתארת את החוויות שלה זה מרתק.
יונת לא מטיילת בקבוצות עוורים, ולא חותרת בקייאק עם עוד מישהו. היא עושה את הכל ״רגיל״. יחד עם זה, היא לא מתכחשת לקושי ולצורך שלה בעזרה. כל זה הוא הבסיס ל״מנוע״ שלה, שמביא אותה להמשיך ולחוות את המסעות שלה בצורה הכי חזקה שאפשר.
ממדבריות נמיביה, אל ההר הגבוה בסיני, דרך קורסיקה ושבילי צליינים בקמינו דה סנטיאגו וויה פרצ׳יגנה. אלה רק חלק מההרפתקאות של יונת מגל ולא נראה שהיא מתכוונת לעצור בקרוב.
מוזמנים לפרק 57 של ״לטייל בקלילות״, שעה ויותר של שיחה מרתקת בישוב נטף הפסטורלי, שם מתארת לי יונת מגל איך חושך הופך לאור או בעצם, איך אף פעם לא חשוך מדי.
ספוטיפיי
https://open.spotify.com/show/4wkQh9PDiQrUz2e3ukwEts
אפל
https://pod.link/1697737934.apple
יוטיוב (עולה קצת באיחור)
https://www.youtube.com/playlist?list=PLB2iR1Nsr2XlLGE5098CLKOldaTjoiF9Q
פלטפורמות נוספות
https://pod.link/1697737934