https://www.facebook.com/106271448604926/

מגלים את רחובות, Rehovot (2025)

18/07/2025

לפעמים רחובות מפתיעה אותך בכל מיני מקומות. לפני כמה חודשים מצאנו את עצמנו בכפר קיש (לא יודעים איפה זה? אל תרגישו רע עם עצמכם. זה ליד כפר תבור). שם יש מרכז בשם ׳הסדריה׳, שגם מפעיל סדנאות דפוס וקרטונאז׳, אבל גם משמש מעין מוזיאון למכונות ואביזרי דפוס ישנים מרחבי הארץ. כן כן, דפוס כמו של פעם, עם גלופות ומכבשים וכאלה - מקצוע שהיה ונעלם.

במרכז האולם ניצבת בגאווה מכונת דפוס מסוף המאה ה-19. מסתבר שהרוח החיה מאחורי המקום, חיים אליאסף, מצא אותה מקשטת גינה בחצר ביתו של סוחר עתיקות, שהסכים לתת לו אותה לשיפוץ. חיים פירק את המכונה לגורמים, ניקה וסימן כל בורג וכל פלטה, ואחרי ארבעה חודשים הצליח להפעיל אותה מחדש. אפילו ראינו אותה עובדת - זה מאד מרשים.

אבל מה הקשר לרחובות? מסתבר שמכונת הדפוס הזאת הגיעה למושבה בשנת 1930, לבית הדפוס היחיד שפעל אז בכל איזור הדרום - בית הדפוס של יעקב לנגבוים, ברח׳ לוין אפשטיין 16. הבית הדו-קומתי נבנה כנראה מתישהו בשנות השלושים, ולאט לאט הלך והתרחב עם עוד צריף ועוד מחסן ועוד מבנה עבור בית הדפוס הסמוך לבית. המכונה הידנית הייתה שקטה במיוחד, מה שאיפשר ליעקב, חבר פעיל בהגנה, להשתמש בה להדפסת כרוזים באופן חשאי, בלי שהבריטים יגלו דבר. המכונה עצמה הייתה פעילה עד שנות החמישים לערך, וכשיצאה משימוש הוצבה בחצר בית הדפוס לראווה.

יעקב עצמו נפטר ב-1999. בנו שלום, שירש מאביו את האהבה לדפסות, המשיך להפעיל את בית הדפוס, שלהבנתנו עבר בהמשך לרחוב הרצל. באחד מהגלגולים והמעברים, הגיעה המכונה לאותו סוחר עתיקות, שם מצא אותה חיים אליאסף.
הבית של משפחת לנגבוים עמד באותו מקום עד שנת 2015 לערך, אז הוחלף בעוד רב-קומות לבן, מבהיק, וחסר אופי.

אז אם יוצא לכם להגיע לחופשה בצפון - אנחנו ממליצים לכם לקפוץ לכפר קיש (עכשיו אתם כבר יודעים איפה זה), לראות את מכונת הדפוס הראשונה של המושבה רחובות, וגם לעבור איזו סדנה כיפית של הסדריה על הדרך.

12/07/2025

**עריכה**
עם פרסום הפוסט קיבלנו מספר תגובות בנוגע לעצם פרסום העובדה כי מכון ויצמן נפגע. אנו מבקשים להדגיש כי במקרה זה, עובדת פגיעת הטיל במכון, כולל מיקום הפגיעה המדויק והנזק שהסבה - פורסמו בכלל אמצעי התקשורת, ואף בידי מכון ויצמן עצמו.

באותו לילה, שבו נפל הטיל בקרבת השוק, נפל טיל נוסף במכון ויצמן וגם שם נפגעו מספר מבנים בצורה קשה. לשמחתינו, המבנה שהפך אולי למבנה הידוע ביותר במכון ולסימן ההיכר שלו, לא נפגע בנפילה. המבנה עליו אנו מדברים הוא כמובן מבנה המאיץ על שם קופלר שנבנה במכון ויצמן בשנת 1976.

את המאיץ תיכנון האדריכל משה הראל, שלקח חלק בתיכנונם של מבנים רבים במכון ויצמן כולל בניין אולמן, שנהרס כמעט כליל בהתקפה. המאיץ נבנה בסגנון עתידני והושפע מהישגים שונים של התקופה כגון חקר החלל, מוזיקת פופ ואפילו תפאורות לסרטי מדע בדיוני, כמו הבית ששימש כסט הצילומים לסרט "ישנוני" של וודי אלן. כמו כן המבנה מתקשר עם מצפה השמש על שם איינשטיין הנמצא בפוטסדאם, גרמניה. המצפה תוכנן על ידי האדריכל אריך מנדלסון, שכידוע לכם, עומד גם מאחורי התיכנון של בית חיים ויצמן ומבנים נוספים במכון ובפקולטה.

המאיץ, העשוי בטון צבוע, בנוי משני מגדלים המחוברים בינהם בשלושה גשרים ובקומת הקרקע. חלקי המגדלים נוצקו במפעל, הובאו למכון וחוברו במקום. המגדל שנושא את הביצה המפורסמת גובהו 53 מטרים ואילו מגדל הבורג הצמוד אליו, שמשמש כמגדל שירות, גובהו 57 מטרים. מבנה הבורג נוצר על ידי שימוש במה שנראה מבחוץ כמו מרפסות, אך בעצם מדובר בחדר המדרגות של המגדל. יש גם הרואים את המגדלים כחיבור בין עץ הדעת, המיוצג במגדל הבורג הפרקטי, לבין עץ החיים המיוצג במגדל הביצה או אולי ראש הנישא על הגוף.

העבודה במאיץ נמשכה בין השנים 1976-2010 והוא היה חלק מהמחלקה לפיסיקה גרעינית במכון. כיום משמשת הביצה שבראש המבנה כאולם כנסים, שממנו נשקף נוף מרהיב של האזור. בעבר אף היו עורכים במאיץ את תחרות הביצה המעופפת, כאשר מטרת התחרות הייתה לבנות מתקן שיאפשר הפלת ביצה מגובה רב מבלי שתישבר.

לסיום נאחל שיקום מהיר של המבנים שנפגעו ובשורות טובות.

05/07/2025

לפנות הבוקר של יום ראשון שלפני שלושה שבועות החלו להישמע האזעקות שהורו לכולנו להיכנס למרחבים המוגנים - עוד מתקפת טילים הגיעה, במסגרת חילופי המהלומות בין ישראל ואיראן במבצע ׳עם כלביא׳. המראות שראינו בטלוויזיה מהפגיעות ברמת גן ובתל אביב באותו סוף שבוע לא באמת הכינו אותנו להפתעה שהגיעה אחרי הפגיעה הכפולה ברחובות באותו הלילה.
שני פיצוצים עזים הרעידו את רחובות מעט לפני השעה 3 בלילה - אחד הטילים פגע במכון ויצמן, ואילו השני פגע בין הרחובות טלר וביל"ו, ממש במרכז העיר. נזק נגרם למאות מבנים, ועשרות אנשים נפצעו. לשמחתנו, הודות להתנהלות האחראית של תושבי העיר, לא היו קורבנות בנפש.

כאמור, הפגיעה במרכז רחובות הסבה נזק עצום לעשרות בתים ובניינים. המבנים הסמוכים לנקודת הפגיעה התמוטטו באופן מלא או חלקי מעוצמת הפיצוץ, וההדף החזק פגע במבנים רבים אחרים. גם מאות מטרים מנקודת הפגיעה, ניתן היה לראות תריסים שיצאו ממקומם, זכוכיות מנופצות, ושורות רעפים שהתהפכו. לאורך רחוב הרצל והרחובות הסמוכים לו התנפצו חלונות הראווה של עשרות בתי עסק. השוק החדש של רחובות נפגע גם הוא, ונפתח מחדש רק כשבועיים לאחר הפגיעה.

לנו במגלים את רחובות יש מקום חם לשוק העירוני - למעשה, המיזם שלנו החל כתוצאה מהרס המבנה של השוק הישן. לא, לא הפחונים שצמחו סביבו במרוצת השנים, אלא המבנה הראשון והיפה של השוק המקורי, בתכנונו של עמנואל טיינר, שנפתח בשנת 1934. ברבות השנים הוא הלך והתרחב, ובהמשך כיסו אותו עוד ועוד מבנים ארעיים ופחונים. הוא הפך למפגע תברואתי של ממש והוחלט לבנות במקומו מבנה חדש ומודרני. מסיבות שאינן ברורות לנו, המבנה המקורי נשכח ולא נכלל ברשימת המבנים לשימור. כשגילינו על כך, ניסינו לפעול מול כל הגורמים על מנת שישמרו אותו, אבל זה כבר היה מאוחר מדי - באחד הלילות של חודש נובמבר 2021 עלו הטרקטורים ומחו כל זכר של השוק ההיסטורי.
כך בעצם נולד ׳מגלים את רחובות׳ - הבנו שאנחנו צריכים לחזק את תודעת השימור והמורשת של רחובות בקרב תושביה, מלמטה, ומאז ינואר 2022 אנחנו מביאים לכם סיפור אחד על רחובות בכל שבוע.

הפעם נגלה לכם על תושבי רחוב ביל”ו הראשונים, במקטע הקצר שאורכו רק 250 מטרים בין הרצל וחרל"פ, זה שנפגע הכי קשה מפגיעת הטיל - כאן גרו אנשים שעליהם בוודאי שמעתם. על בית תבור, למשל, כבר כתבנו בעבר. אבל בהמשך הרחוב, במקום שבו הגבעה נחצבה לטובת אבני בניין ליסוד המושבה, בנו בעלי מלאכה שונים את בתיהם לפני כמאה שנה - בית מספר 58 היה שייך ליעקב לוינהרץ, שהתפרנס ממכירת סיד לבניין. בחזית הבית היו בורות סיד, ובקומה השנייה התגוררה משפחת גורבן, שאחד מבניה הוא מוטה גור. בבית הסמוך, מספר 56, התגוררה משפחת לרנר - וחובבי היסטוריה מכירים בוודאי את בן המשפחה ההיסטוריון מרדכי נאור. בביל"ו 50 הייתה מאפיית קמינסקי. מאחוריהם, בבית שברחוב טלר 20, גרו הצייר הרחובות הידוע אשר פלדמן ואשתו ד"ר מרים נוסינובה.

הטיל האיראני הרס חלק מהבתים ברחוב ביל"ו. עכשיו, יותר מתמיד, ראוי שנזכור את אלו שייסדו אותם. נאחל לרחובות שתרבה בה הבנייה ולא ההרס, ושהמורשת המיוחדת שלה לא תישכח לעולם.

27/06/2025

גם ב'שגרה' קשה לזכור שאנחנו בעיצומו של שבוע הספר העברי. בעקבות כך, נקדיש את השבוע הקרוב ליצירות שנכתבו על רחובות ובכל ערב (בלי נדר) נעלה קטע מיצירה אחרת.

יום שישי, כבר סוף השבוע, והיום אנו מביאים לכם גירסה מקוצרת של אחד מהשירים שכתב דן אלמגור (קישור לפוסט בסוף) על רחובות. השיר נכתב עבור "הביקור המוזר" - מחזמר העיר רחובות מאת דבורה עומר, שהועלה לכבוד חגיגות ה-80 של העיר - והולחן על ידי נורית הירש (קישור בסוף).

'רחובות בעתיד

כן, איך תראה רחובות בעתיד ?
כמו עיר של מליון רכבות תחתית.
רכבת תחתית תוביל את כולם
תוך ארבע שניות מרחוב הרצל לים.

במרמורק אז יפתחו תיאטרון
וגם בזרנוגה יוקם טכניון.
ל"אגד" תהיה תחנה מרכזית
טיסות לירח וגם לשביט.

בתים למאות יגרדו שחקים
את בית העירייה כמו "טור אייפל" נקים.
רבים אז יגיעו מרחוב דיזינגוף
לראות מה המודה ברחוב יעקוב.'

קישור לאתר של נורית הירש, שהלחינה את השיר, ובו הקלטה של השיר:
https://nurit-hirsh.com/songs/%D7%A8%D7%97%D7%95%D7%91%D7%95%D7%AA-%D7%91%D7%A2%D7%AA%D7%99%D7%93/

קישור לפוסט קצר על הבית בו גדל דן אלמגור בפייסבוק:
https://www.facebook.com/share/p/16r1vxCmA5/

26/06/2025

גם ב'שגרה' קשה לזכור שאנחנו בעיצומו של שבוע הספר העברי. בעקבות כך, נקדיש את השבוע הקרוב ליצירות שנכתבו על רחובות ובכל ערב (בלי נדר) נעלה קטע מיצירה אחרת.

יום חמישי והיום אנו מביאים לכם קטע מהספר 'החופש הגדול או תעלומת הארגזים', אשר כתב נחום גוטמן (קישור לפוסט עליו בסוף). עלילת הספר מתרחשת ברחובות ומבוססת על חוויותיו של גוטמן מהקיץ שהוא בילה בעיר בימי מלחמת העולם הראשונה.

"עַל הַגִּבְעָה לְיַד הַפַּעֲמוֹן

בְּאֶמְצַע הַמּוֹשָׁבָה עַל הַגִּבְעָה עַל יַד הַחֲנוּת עָמַד פַּעֲמוֹן עַל עַמוּדִים גְבוֹהִים. הוּא הָיָה קוֹרֵא בְּצַלְצוּלָיו לְהַתְחָלַת הָעֲבוֹדָה וּלְסִיוּמָהּ, לַאֲסֵפָה לְכְבּוּי שְׂרֵפָה, לַחֲתֻנָּה אוֹ לְכָל מִקְרֶה חָשׁוּב שֶׁמִּתְרַחֵשׁ, חֶבֶל זֶה הַתָּלוּי בְּעִנְבָּלוֹ, הָיָה מְקַשֶׁר אוֹתָךְ לְכָל חַיֵּי הַמּוֹשָׁבָה.

בְּכָל שְׁעוֹת הַיּוֹם הָיוּ עוֹמְדִים שָׁם אֲנָשִׁים הַמְשִׁיחִים בְּחַדְשׁוֹת הַיּוֹם. מֵאֲחוֹרֵי גַבּוֹתֵיהֶם הַשְׁחוֹחִים הָיְתָה הַשֶׁמֶשׁ יוֹרֶדֶת וּמַאָדִּימָה, יָרֵחַ חִוֵּר עוֹלֶה – וַאֲנָשִׁים תָּמִיד עוֹמְדִים שָׁם וּמְדַבְּרִים וּמִתְלַחֲשִׁים."

החופש הגדול או תעלומת הארגזים, עמ' 23.

קישור לפוסט על נחום גוטמן בפייסבוק:
https://www.facebook.com/share/p/16azHFFQbX/

25/06/2025

גם ב'שגרה' קשה לזכור שאנחנו בעיצומו של שבוע הספר העברי. בעקבות כך, נקדיש את השבוע הקרוב ליצירות שנכתבו על רחובות ובכל ערב (בלי נדר) נעלה קטע מיצירה אחרת.

יום רביעי והיום אנו מביאים לכם שני שירים שכתבה רחל המשוררת (קישור לפוסט עלייה בסוף) והוקדשו לחברתה הטובה חיה זלצר (לימים ישראלי). אומנם הם לא מזכירים את רחובות באופן ברור, אך אין ספק שהם מבוססים על חוויותיה מהשנה בה התגוררה במושבה.

עַל הַגֹּרֶן

אַתְּ זוֹכֶרֶת ? הָיִינוּ לָנוֹת
עַל קָדְקֹד עֲרֵמַת הַדָגָן,
הוֹי לְבֹשֶׁת פָּנִים, עֵת קָוּ־שֶׁמֶשׁ רִאשׁוֹן
הָעִירָנוּ צוֹחֵק בְּשִׁנֵי הֲקִלְשׁוֹן !

וּבַלַיְלָה, בִּשְׁנָת -
כָּל פַּלְגֵי הָאוֹרָה
שֶׁהִשְׁקוּ שַׁדְמוֹת הַמְכוֹרָה
עֲבָרוּנִי, רָווּנִי, צִווּ בִּרְכָתָם.

ועוֹדָם מְאִירִים לִי, עוֹדָם.

תמוז, תר"ץ

עם שַׁחַר

נֵבֶל מַיִם בַּיָד; עַל הַשֶׁכֶם
מַעְדֵּר, מַגְרֵפָה וָסַל -
לְשָׂדוֹת רְחוֹקִים, לְעָמָל.

מִיָּמִין - הָרִים כְּמִשְׁמֶרֶת,
מֶרְחֲבֵי שְׁדָמוֹת לְפָנַי,
וְרָנִים בִּי עֶשְׂרִים אֲבִיבֵי.

מְנָת חֶלְקִי עַד הַגִיעַ קִצִּי;
קָמָתֵךְ הַזְוֹהֶרֶת בַּשֶׁמֶשׁ
וַעֲפַר דְרָכַיִךְ. אַרְצִי.

סוף קיץ, תר"ץ

קישור לפוסט על רחל בפייסבוק:
https://www.facebook.com/share/p/16mxMDChtT/

24/06/2025

אומנם הערב חזרנו ל'שגרה' אך עדיין קצת קשה לזכור שאנחנו בעיצומו של שבוע הספר העברי. בעקבות כך, נקדיש את השבוע הקרוב ליצירות שנכתבו על רחובות ובכל ערב (בלי נדר) נעלה קטע מיצירה אחרת.

יום שלישי והיום אנו מביאים לכם קטע מ'בין כרמי יהודה' שכתב משה סמילנסקי (קישור לפוסט עליו בהמשך) וזהו ספר המבוסס על שנותיו הראשונות של סמילנסקי ברחובות. דמותו של סמילנסקי בספר נקראית אף היא יהודה והקטע המובא כאן מתאר כיצד הגיע 'יהודה' לענייני החינוך במושבה, לאחר שחזה כמה דל הידע של ילדי רחובות .

"פעם בשבוע היה בא לישיבותיה של ועדת המשנה, היא ועדת התלמודי תורה, שנספח אליה כחבר, וכן עשה לו לחוק לבקר בבית הספר שלוש פעמים בשבוע, כדי לעמוד על סדר הלימודים וטיבם. בימים אלה חוזר היה בשעה אחת עשרה לפני הצהרים מן הכרם ונשאר בבית הספר עד שתים-עשרה, שעת ההפסקה הגדולה לארוחת הצהרים. עתה נתגלה לו מקור הבורות שהעציבה את לבו. בבית הספר לא למדו מאומה, לא בתולדות-העמים, לא בגיאוגרפיה ואף לא בתולדות-ישראל, להוציא מה שלמדו מן התנ"ך. ומיסודות החשבון לא ידעו גם אחת מארבע הפעולות הראשונות חיבור, חיסור, כפל וחילוק. כל ידיעתם בחשבון היתה לכתוב בכתב נאה את כל הספרות עד מאה.

ורעיון נצנץ במוחו של יהודה, לנסות את כוחו ולתת שיעורים בתולדותי העמים ובתולדות ישראל, וכן גם להקנות להם את ידיעת הפעולות הארית-מטיות וראשית ידיעה בגיאוגרפיה. הם חושבים בודאי, כי השמש סובבת את הארץ, אמר בלבו, ולאחר ימים מספר נוכח כי אמנם הצדק עמו...

את מחשבתו זאת גילה לראש הועד, כשנשארו פעם לבדם לאחר ישיבת ועדת המשנה; זה נבהל מעט בתחילה. יהודה היה ידוע במושבה כחפשי", אפילו בשבתות לא בא אל בית הכנסת. הזקנים יתקוממו, והדבר יגיע אל חבריו בורשא.
אבל יהודה חשד בראש הועד, כי המחשבה על הגדלת התקציב היא שהרתיעתו, ואמר:
-אתן ששה שיעורים לשבוע שלא על מנת לקבל שכר, ומשנתי זכורה לי עדיין.
ראש הועד צחק:
-ידעתי, יקירי, שלא תבקש שכר ובוטח אני בידיעותיך, אבל מה אעשה אם יצעקו הזקנים חמס ?
אך עד מהרה הבין ראש הועד מה רבה התועלת שתצמח לבית הספר מכך, והסכים עם יהודה ואף הודה לו בחמימות, ורק ביקש שתינתן לו שהות לסדר את העניינים ולעת עתה, עד שלא יסודר הכל, לבל יספר את הדבר ברבים. וגם ביקשהו, שלא ידבר דברי אפיקורסות באזני התלמידים כשיתחיל בשיעורים."

בין כרמי יהודה, עמ' 74

קישור לפוסט על משה סמילנסקי בפייסבוק:
https://www.facebook.com/share/p/16UbDUMhPT/

23/06/2025

בימים אלו קצת קשה לזכור שאנחנו בעיצומו של שבוע הספר העברי. בעקבות כך, נקדיש את השבוע הקרוב ליצירות שנכתבו על רחובות ובכל ערב (בלי נדר) נעלה קטע מיצירה אחרת.

יום שני והיום אנו מביאים לכם קטע מ'בין הכרמים', האוטוביוגרפיה של יהודית הררי, לבית איזנברג (קישור לפוסט עלייה בסוף). בספר דמותה של יהודית נקראית טליה ובעלה לימים - חיים הררי - הוא זיו. הקטע המובא מתאר את תחושותיה של יהודית כגננת גן הילדים הראשון ברחובות.

"ט"ו בשבט תרצ"ב, רחובות
זיו,
קבלתי תעודת גננת במעמד חבר המורים וועד המושבה של ראשון לציון ובחתימתם, ופתחתי גן ילדים עברי, השני בארץ, במושבתי רחובות.
יש לי עשרים וששה תלמידים, ילדים נחמדים וטובים, כל כך טוב לי בחברתם, עשרים וששה זוגות עינים מביטים בי באהבה. אני מאושרה!
סדרנו בביב הבית גנה יפה, פרחים וירקות, יש לנו לול מלא אפרוחים, כלבלב שחור שומר עליהם, שני שפנים לבנים, אילה קטנה, חתלתול אפור, קפוד וצב, צפרדעים ולטאות, שובך עם יונים - משק שלם.
הדירה רחבת ידים, עם מרפסת ענקית, אבל רוב שעות היום אנו מבלים תחת עצי החרובים המצלים הנמצאים בקרבתנו. תחת העצים אנו פורשים מחצלות ושם אנו חונים. במקום קוביות שאין להשיגן בארץ לבנו מחומר לבנים ממש ואנו בונים והורסים כאדריכלים אמתיים.
קל מאוד לנהל גן ילדים בכפר, כל הכפר הוא חומר להוראה, לשיחה לספורים ואגדות, ובכל עונה יש חדושים ושנויים בטבע, ידינו מלאות תמיד עבודה.
לומדת אני מפי מורה פרטי, סטודנט מפראג, מר אהרוני, שנתקבל כמנהל לבית הספר ברחובות. הוא מתענין מאד במדעי הטבע ועוסק בחקירת החי. אדם בעל ידיעות רחבות, מלא מרץ ופעולה, אופי סוער ורותח ויודע לדבר בהתפעלות ובענין על כל דבר קטן שבקטנים. שעוריו מענינים מאוד. אני לומדת גם גרמנית. זה עתה גמרתי לקרוא את כתבי שילר. ממשיכה אני ללמוד צרפתית, ולומדת תנ"ך והיסטוריה מפי המורה יצחק כהן. מר סמילנסקי, ששב מרוסיה, ממשיך ללמד אותי ואת אסתר מדעים האנו קוראים ספרי מדע. יש לנו "קבוצת טבע" ואנו מלווים את מר אהרוני בטיוליו המדעיים. היינו בנחל רובין" והבאנו המון צפרדעים, ולטאות. העוזרת הראשית שלו היא יהודית גולדין. היא זריזה ומעשית.
מה מעשיך, זיו הנה רואה אתה, שאני משתדלת לנצל את זמני ללמודים וגם בפנה נדחת אפשר ללמוד, אם רק יש רצון לכך. בקרוב אסע ירושלימה, מכיון שגמרתי את כל התנ"ך, יש לי רצון לבקר שנית את בירתנו הקדמונית והספר בידי.
שלום זיו, כתוב מכתבים ארוכים.
טליה"
בין הכרמים, עמ' 70.

קישור לפוסט על יהודית הררי בפייסבוק:
https://www.facebook.com/share/p/16YFDkFCBy/

22/06/2025

בימים אלו קצת קשה לזכור שאנחנו בעיצומו של שבוע הספר העברי. בעקבות כך, נקדיש את השבוע הקרוב ליצירות שנכתבו על רחובות ובכל ערב (בלי נדר) נעלה קטע מיצירה אחרת.

את השבוע נפתח עם הפתיחה של האידיליה 'יובל העגלונים' שכתב דוד שמעוני, עליו כבר כתבנו בעבר (קישור לפוסט יצורף בסוף) ובה הוא קורא לרחובות בשם 'חצרות'.

"יָשְׁנָה חֲצֵרוֹת מוּצֶפֶת בַּנְּגֹהוֹת הַלְּבָנָה הַמְּלֵאָה,
הִבְהִיק כִּמְרֻחָץ בֶּחָלָב הַסִּיד עַל כָּל כֹּתֶל וְגָדֵר
(גִּדְרֵי אֲבָנִים לַחֲצֵרוֹת וְגָבְהָן כְּאַמָּה וָחֵצִי
עַד כִּי כָּל חָצֵר כְּמִבְצָר מְעַט, מִפְּנֵי אוֹיֵב לְמַחֲסֶה),
אוּלָם הַטִּיחַ הַלָּבָן מְשַׁוֶּה חֵן שָׁלוֹם וְשַׁלְוָה
עַל הַמּוֹשָׁבָה הֲנָאָה אֲפוּפַת פַּרְדֵּסִים וּכְרָמִים.
יִגְדַּל זֶה רֹשֶׁם הַשַּׁלְוָה בְּיִחוּד בַּלֵּילוֹת הַבְּהִירִים,
חֶרֶשׁ כִּי יָצוּף הַסַּהַר בַּתְּכֵלֶת הָרָוָה, הַגְּדוּשָׁה,
יָצוּף לְאַט, בְּלִי הֵחָפֵז מֵעַל לַמּוֹשָׁבָה הַיְּשֵׁנָה,
דּוֹמֶה לְשׁוֹמֵר בּוֹטֵחַ עוֹמֵד עַל מִצְפֵּה גָּבֹהַּ,
צוֹפֶה וּמַבִּיט מִסָּבִיב בְּעַיִן בּוֹחֶנֶת וּמְנֻסָּה,
תָּר בְּבַת אַחַת אֶת כָּל הַמּוֹשָׁבָה מִכָּל עֲבָרֶיהָ.
הִנֵּה הוּא סוֹקֵר רְחוֹב הַקַּיְטָנִים עִם שֵׁשֶׁת "הֵיכָלָיו",
בַּעֲלֵי שְׁתֵּי קוֹמוֹת וּבְנוּיִים בְּטַעַם אֲדַרְכָּל מְקוֹמִי,
שֶׁפַע מִרְפָּסוֹת, אַכְסַדְרוֹת, יְצִיעִים, עַמּוּדִים וּצְרִיחִים,
חֶצְיָם הַגַּגּוֹת מְשֻׁפָּעִים וְחֶצְיָם שְׁטוּחִים עִם מַעֲקֶה,
סִגְנוֹן מְשֻׁנֶּה, מִין בְּלֵיל שֶׁל בַּגְדָּד וּבַרְדִּיצֶ'ב גַּם יַחַד.
אֵין זֹאת, אֲשֶׁר הָאֲדַּרְכָּל נִתְכַּוֵּן לִמְצֹא שְׁבִיל הַזָּהָב,
מִזְרָח וּמַעֲרָב לְאַחֵד וּלְמִזְגָּם מְזִיגָה נְעִימָה."

מתוך: יוֹבֵל הָעֶגְלוֹנִים, חֲצֵרוֹת

קישור לפוסט על דוד שמעוני:
https://www.facebook.com/share/p/16XLDxijo6/

11/06/2025

מחר זה קורה -אל תפספסו!

מגלים את רחובות - פנים אל פנים.
סיור בעקבות סופרים ומשוררים ברחובות לכבוד שבוע הספר 2025.

והפעם:
כולם מכירים את העבר של רחובות כמושבה של איכרים ופועלים, עובדי אדמה חרוצים. אך בשעות הפנאי רבים מאותם איכרים ופועלים - וגם בנות איכרים ופועלות - שלחו את ידם בכתיבה. בסיור נכיר מספר מאותם אנשי הספר, נשמע מיצירותיהם ונשאל את עצמנו - מה ניתן ללמוד מיצירות אלו על ההיסטוריה והווי המושבה?

מתי?
ביום חמישי, ה-12.6.25, בשעה 18:00.
משך הסיור יהיה כשעתיים.

איך?
מספר המקומות מוגבל! מהרו והרשמו.
ניתן להרשם בטופס מטה או בהודעה:
תמר - 054-7525439
אמנון - 052-9215207

כמה?
הסיור בעלות סמלית של 25₪ לאדם.
נבקש להשלים את התשלום טרם הסיור בהעברה באמצעות ביט או פייבוקס לתמר או לאמנון.

יום לפני הסיור תפתח קבוצת ווטסאפ לנרשמים ובה ימסר מקום מפגש ופרטים נוספים.

קישור לרישום:
https://forms.gle/sYTNXGuHeLzk6jwa7

06/06/2025

נראה שיהואש (הוא שלמה בלומגרטן, הסופר היידי עליו כתבנו בעבר), התרגש מאד מכל מה שראה בחודשים הספורים בהם חי במושבה רחובות. בספרו ׳מרחובות ועד ניו-יורק וחזרה׳ הוא מתאר את החיים בה ואת אנשיה, וכן את רשמיו מביקורים בישובים רבים אחרים בארץ - החל מתל אביב וירושלים, ועד חברון ובית לחם.

יהואש כתב יידיש ולא עברית, אבל אין ספק שהוא היה ציוני בכל רמ"ח איבריו. אמנם את רוב חייו עשה בניו-יורק, אבל התיאורים שלו את ארץ ישראל - נופיה ואנשיה - לא מותירים כל מקום לספק כי הוא ראה בה לא רק את מולדתו ההיסטורית של העם היהודי, אלא גם את המקום בו עמנו בורא את עצמו מחדש. בארץ ישראל מתמזגים היופי המזרחי והקידמה המערבית ליצירה חדשה - “… ומזה יציץ צמח פלאי. מזיגות המזרח שנתן לעולם את האלוהים, ואת המערב שהחזיר את האדם לעצמו ולמדו ליהנות מפרי כוחותיו הוא…"

קשה לדמיין סופר, אומן המילה, שנותר ללא יכולת להביע את עצמו במילים. אבל ההתפעמות של יהואש מהיצירה החדשה שראה נרקמת בארץ ישראל מול עיניו, הותירה אותו, איך אומרים… ספּיצ׳לס. אולי היו אלו רק אילוצי הזמן והמלחמה המתרגשת ששינו את מסלול חייו והחזירו אותו לאמריקה, שם המשיך את מפעלו הגדול לתרגום התנ"ך ליידיש. ואולי, באיזשהו מקום, דווקא בגלל שכתב יידיש ולא עברית, הוא הרגיש שלא הוא זה שזכאי לכתוב את השיר הראוי לארץ.

אבל דווקא כאן ברחובות, בתום החגיגות המפורסמות של פסח תרע"ג 1913, כתב יהואש את מה שלא הצליח להביע בשיר:
"העתיד הרחוק מושיט ידו ומתלכד עם העבר העתיק ומעבירו אליו.
מעל לראשינו ובתוכנו בין אם נדע ונרגיש זאת, ובין אם לא נדע ולא נרגיש, הליכוד הזה בוא יבוא, והלב ירחב, ואני נחנק משפעת הברכה, והייתי רוצה להביע זאת במלה אחת גדולה ולוהטת אבל איני זכאי לכך... ומה גדולה קנאתי לאותו איש שישיר את השיר הנשגב לארץ ישראל. כאן על אדמת ארץ־ישראל יוצר השיר - - -
השיר היפה ההוא יעלה ויצמח כאן, וברוך אלוהים יבוא ויקטוף אותו באפס יד, כמו שאני קוטף עלה מהמרגנית הצהובה."

לרגל שבוע הספר הקרב ובא, נקיים סיור לכבודו של יהואש ולכבודם של סופרים ומשוררות, סופרות ומשוררים, שפעלו ברחובות בימיה הראשונים. מוזמנים להצטרף אלינו לסיור ערב מיוחד ביום חמישי, ה-12/6/25 - כל הפרטים בתגובה הראשונה.

04/06/2025

מגלים את רחובות - פנים אל פנים.
סיור בעקבות סופרים ומשוררים ברחובות לכבוד שבוע הספר 2025.

והפעם:
כולם מכירים את העבר של רחובות כמושבה של איכרים ופועלים, עובדי אדמה חרוצים. אך בשעות הפנאי רבים מאותם איכרים ופועלים - וגם בנות איכרים ופועלות - שלחו את ידם בכתיבה. בסיור נכיר מספר מאותם אנשי הספר, נשמע מיצירותיהם ונשאל את עצמנו - מה ניתן ללמוד מיצירות אלו על ההיסטוריה והווי המושבה?

מתי?
ביום חמישי, ה-12.6.25, בשעה 18:00.
משך הסיור יהיה כשעתיים.

איך?
מספר המקומות מוגבל! מהרו והרשמו.
ניתן להרשם בטופס מטה או בהודעה:
תמר - 054-7525439
אמנון - 052-9215207

כמה?
הסיור בעלות סמלית של 25₪ לאדם.
נבקש להשלים את התשלום טרם הסיור בהעברה באמצעות ביט או פייבוקס לתמר או לאמנון.

יום לפני הסיור תפתח קבוצת ווטסאפ לנרשמים ובה ימסר מקום מפגש ופרטים נוספים.

קישור לרישום:
https://forms.gle/sYTNXGuHeLzk6jwa7

מגלים את רחובות

18/07/2025

12/07/2025

05/07/2025

27/06/2025

26/06/2025

25/06/2025

24/06/2025

23/06/2025

22/06/2025

11/06/2025

06/06/2025

04/06/2025

Address

Website

Alerts

Shortcuts

Share

Category