תגליות סיורים והרצאות בדגש ארכיאולוגיה

15/06/2026

הוצאת אריאל גאה להשיק את צמד הספרים 'הרי ירושלים: מבט רב ממדי' באירוע מיוחד של סיורים והרצאות בהדרכת חוקרים שכתבו פרקים בספרים.
האירוע יתקיים בביום שישי ה־10.7 בבית ההבראה ההיסטורי ‘ארזה’, מוצא עלית (אשר נפתח מחדש לאחרונה, לאחר תהליך שימור מרשים!)

תוכנית האירוע
11:30-11:00 התכנסות
13:30-11:30 ברכות והרצאות:
- תגליות חדשות מהמקדש של מוצא, ד”ר שועה קיסילביץ
- חידושים בחקר הרי ירושלים, עקיבא סג”ל
- כך גיליתי את האמת על עין כרם, תמר הירדני

סיורים מקדימים בהגעה עצמית:
08:45–11:00 בעקבות דמותו של יוסף וַיְץ, אבי ההתנחלות בהר, בהדרכת יהודית בדש.
09:00–11:00 מנזר יוחנן במדבר, בהדרכת איילת אורפז.
10:00–11:00 ארזה, היסטוריה, אדריכלות ושימור, בהדרכת האדריכל גיורא סולר.
למידע נוסף ולהרשמה – https://bit.ly/3Q1NmDX

02/06/2026

חוגגים את חודש הספר עם ספרי ארץ ישראל
📚📚📚
לכבוד חודש הספר העברי, הוצאת אריאל מזמינה אתכם להעשיר את המדף הביתי בספרים העוסקים בארץ ישראל מזוויות מגוונות: היסטוריה, דתות ועדות, גיאוגרפיה, אתנוגרפיה, נופים, מקומות, דמויות וסיפורים מקומיים.
📚📚📚
במסגרת המבצע:
קונים 2 ספרים ומקבלים את הספר השלישי במתנה*
*הזול מביניהם, מתוך מבחר הספרים שבמבצע
📚📚📚
זו הזדמנות מצוינת להשלים ספרים שחסרים לכם, לבחור מתנה לחובבי ידיעת הארץ, או להעמיק בהיכרות עם הארץ דרך ספרים איכותיים, נגישים ומבוססי ידע.
📚📚📚
המבצע בתוקף במהלך חודש יוני בלבד!
לקטלוג המבצע >> https://bit.ly/4ubVdwl

אנו מזמינים אתכם לחגוג איתנו את אהבת הארץ דרך הספרים. חגיגות חודש הספר העברי! ספר שלישי במתנה* *הזול מביניהם, ללא כפל מבצעים, ממבחר הספרים המשתתפים במבצע המבצע תקף במה...

26/05/2026

מבעד לחומות מנזר גורני נישאות כיפות הזהב המפורסמות של הכנסייה הרוסית, המכונה בפי הירושלמים "המוסקובייה". מנזר הנשים הרוסי־אורתודוקסי מתנהל כמו כפר רוסי עצמאי מעל עין כרם.
המתחם החל להתפתח במאה ה־19 ביוזמת הארכימנדריט אנטונין קפוסטין, נזיר־כומר בכיר שעמד בראש המשלחת הכנסייתית הרוסית בירושלים, שרכש את הקרקע בשנת 1871. החזון המקורי של קפוסטין היה יוצא דופן: הוא לא ביקש להקים מנזר במבנה סגור ומסודר, אלא קהילה של נשים אדוקות ומתבודדות, בהשראת מנזרי הלאורה של מדבר יהודה. כל אישה שהצטרפה לקהילה קיבלה חלקת קרקע, והייתה אחראית להקמת בית מגורים קטן משלה, לנטוע סביבו עצים ולטפח גינת ירק או גינת נוי. המימון והתכנון היו אישיים, ולכן בתי הנזירות נבנו במרחק זה מזה ובסגנונות שונים. כך נוצר במורדות עין כרם מתחם שנראה פחות כמו מנזר קלאסי ויותר כמו יישוב קטן, שבו חיי תפילה, התבודדות ועבודת אדמה התקיימו זה לצד זה.
המנזר לא נועד רק להיות מקום מגורים לנזירות, אלא חלק ממערך הנוכחות הרוסית־אורתודוקסית בארץ הקודש. בתוך המתחם היו גם בתי הארחה לצליינים ולמתנדבות, ובסוף המאה ה־19 כבר היו בו, לצד בתי המגורים של הנשים, גם מבנה לאירוח צליינים רמי מעלה ומבנה נוסף לאירוח צליינים פשוטים יותר.
עם עליית מספר הצליינים והנזירות, הכנסייה הישנה במנזר לא הייתה גדולה מספיק ולכן הוחלט על הקמת כנסייה חדשה, היא כנסיית כל הקדושים של רוסיה, בעלת כיפות הזהב. בנייתה החלה בשנת 1910, אך נקטעה בעקבות מלחמת העולם הראשונה והמהפכה ברוסיה. במשך כמעט מאה שנה עמד המבנה בלתי גמור, ללא גג, עד שהושלם ונחנך בשנת 2012, לאחר נפילת הקומוניזם.
במאה ה־20 ידע המנזר אירוע מטלטל – בשנת 1983 נרצחו בו שתי נזירות, אם ובתה. האירוע זעזע את הקהילה ובעקבותיו נבנתה חומת אבן גבוהה ורצופה סביב המנזר.
במסגרת סמינר הרי ירושלים נבקר במנזר גורני עם איילת אורפז, מומחית לנצרות וכותבת הפרקים על המנזר בספר החדש – הרי ירושלים: מבט רב ממדי. ננסה להבין כיצד הפך מתחם רוסי שקט בעין כרם לסיפור של צליינות, אדריכלות, משבר ותחייה – וגם מה באמת עומד מאחורי הסיפור המוכר על הנסיכה יליזבטה והכנסייה הבלתי גמורה.

סמינר הרי ירושלים – שלושה ימי סיור בעקבות הספר החדש, הרי ירושלים: מבט רב ממדי
לפרטים נוספים ולהרשמה:
https://www.israeliarchaeology.org/event/jerusalem-hills-seminar/
@עוקבים

20/05/2026

במבואותיה המערביים של ירושלים, ממש מעל אחד מצירי התנועה הסואנים בארץ, שוכן ליפתא – כפר נטוש שבתיו עדיין נראים על מדרון ההר.
שורשי ההתיישבות בליפתא עשויים להגיע עד תקופת הברזל, ואולי אף קודם לכן, אך העדות הכתובה הברורה הראשונה לקיומו של כפר במקום היא מן התקופה העות׳מאנית, בשנת 1596. מאז התפתח ליפתא בהדרגה לכפר הררי גדול, שהגיע לשיאו המרחבי והדמוגרפי בתקופת המנדט הבריטי.
ליפתא נבנתה סביב מעיין קבוע ושופע, מעל נחל מי נפתוח. עם השנים התפתח כאן כפר הררי שלם: בתי מגורים, סמטאות, רחבות ציבוריות, מסגד, בתי בד, טרסות חקלאיות ובוסתנים.
במהלך מלחמת העצמאות ניטש הכפר מתושביו הפלסטינים, אך סיפורו לא הסתיים שם. לאחר קום המדינה שוכנו בבתי הכפר עולים חדשים, בעיקר מתימן ומכורדיסטן, בניסיון להפוך את המקום לשכונה יהודית בשם “מי נפתוח”. למרות תנאי החיים הקשים, ללא תשתיות מסודרות, פעלו במקום בתי כנסת, בית ספר, מרפאה וטיפת חלב.
לאחר שרוב התושבים פונו או עזבו בשנים 1962–1970, ליפתא הפכה למרחב ייחודי בשולי העיר: לא כפר חי, אבל גם לא אתר מת. לאורך השנים הפך המקום למרחב פתוח ולא מוסדר בשולי העיר, שמשך אליו מבקרים, מטיילים ולעיתים גם אנשים שחיפשו מחסה או מרחב מחוץ למסגרת העירונית הרגילה.
עם השנים הוגדר חלק גדול משטחה כשמורת טבע, והכפר נותר מרחב נטוש ברובו, אך כזה שהמרקם ההיסטורי שלו השתמר באופן נדיר. דווקא היעדר הפיתוח המודרני הוא שאפשר לשמר את בתי האבן, הסמטאות, הטרסות, המעיין והבוסתנים — ולהפוך את ליפתא לאחד מאתרי השימור המורכבים והחשובים בירושלים.
במסגרת סמינר הרי ירושלים נבקר בליפתא עם אדריכל השימור אבי משיח, כותב הפרק ליפתא: פנינה היסטורית, נופית ותרבותית נדירה בספר החדש הרי ירושלים: מבט רב ממדי. דרך הבתים, המעיין, הסמטאות והטרסות ננסה להבין מה הופך כפר נטוש לאתר מורשת חי, ומה אפשר ללמוד ממנו על נוף, זיכרון, התיישבות ושימור.
@עוקבים

סמינר הרי ירושלים – שלושה ימי סיור בעקבות הספר החדש הרי ירושלים: מבט רב ממדי.
לפרטים נוספים ולהרשמה: https://www.israeliarchaeology.org/event/jerusalem-hills-seminar/

19/05/2026

בין נהר החידקל לנהר הפרת צמחו כמה מן התרבויות המורכבות הראשונות בעולם.

🔹 השבוע נפתחת סדרת ההרצאות בזום: ארץ שני הנהרות – התרבויות הגדולות של מסופוטמיה.
בקורס נלמד על ערי־המדינה הגדולות של השומרים אשר נקברו בחולות; על הארכיון הגדול שהתגלה בעיר האֱמוֹרִית מארי; על התפתחותה של האימפריה הנאו־אשורית, הנחשבת לאימפריה העולמית הראשונה; ונסיים בסקירה מרתקת של פנתאון האלים והפולחן הבבלי, כפי שניתן לשחזר אותו מטקסטים בכתב יתדות ומממצאים ארכיאולוגיים.

🔹 הרצאת הפתיחה: יום רביעי, 20.5 בשעה 19:00.
ההיסטוריה מתחילה במסופוטמיה.
בהרצאה יסקור פרופ’ יורם (יורי) כהן את ראשיתה של התרבות האנושית במסופוטמיה, וידון בסיבות לכך שהאזור זכה לכינוי “ערש הציוויליזציה האנושית”. בנוסף נכיר את תרבויות השומרים והאכדים, את עולמם של המלכים הראשונים ואת תפקידי הכוהנות ששירתו במקדשים ובארמון.

מסופוטמיה – ערש הציוויליזציה: קורס זום מרתק על ערי־המדינה השומריות, הארכיון במארי, האימפריה הנאו־אשורית והפולחן הבבלי

17/05/2026

חדש בתגליות: סמינר עומק בהרי ירושלים
🗓️ 30.6–2.7 | שלושה ימים של סיורים עם חוקרים וסיפורים לא מוכרים

לרגל הוצאת הספר "הרי ירושלים: מבט רב־ממדי" בהוצאת אריאל, נקיים סמינר ייחודי בעקבות הנופים, הכפרים, המנזרים והדרכים העתיקות של הרי ירושלים ובהדרכת חוקרים שכתבו פרקים בספר.

במהלך הסמינר:
▪ נסייר בליפתא ונכיר את אתגרי שימור הכפר
▪ נבקר במנזר גורני ובכנסיות עין כרם
▪ נלך בעקבות הדרכים והמבצרים הצלבניים
▪ נבקר בנבי סמואל – “הר השמחה” של הצלבנים
▪ נפגוש נזיר בנדיקטיני באבו גוש
▪ נתארח בביתו של ראש מועצת אבו גוש לשעבר
▪ נכיר את סיפורה הייחודי של קהילת יד השמונה

הדרכה:
שי בייטנר, אבי משיח, איילת אורפז, ד"ר שלמה לוטן וד"ר ירון עובדיה

🏨 לינה במלון נווה אילן
🎁 משתתפי הסמינר יקבלו במתנה את שני כרכי הספר הרי ירושלים: מבט רב־ממדי

לפרטים ולהרשמה:

https://www.israeliarchaeology.org/event/jerusalem-hills-seminar/

10/05/2026

27/04/2026

הרצאת השבוע בזום "תגליות מן העבר"
יום רביעי הקרוב, 29.4 בשעה 19:00
הרצאה שנייה בקורס ארכיאולוגיה מתחת לעיר:
יפו ונמלָה – חפירות ותובנות
מרצה: ד”ר אלי הדד – רשות העתיקות

מה חושפות החפירות הארכיאולוגיות בתל יפו ובנמל יפו על עברה של אחת הערים העתיקות בארץ? בעשורים האחרונים נערכו במקום חפירות רבות, רובן חפירות הצלה, והן מאפשרות מבט מחודש על התפתחותה של יפו לאורך הדורות.
בהרצאה נתמקד בנמל יפו, מן הקדומים והחשובים בארץ ישראל, נבחן את תוואי החומות ומתאר הנמל, תוך ציון השינויים המסיביים שבוצעו בו במהלך ההיסטוריה.
להרשמה https://bit.ly/4cxCAO7

תצלום: יפו, רחוב יהודה הימית מבט לצפון. צילום אוויר – סקיי וויו, באדיבות רשות העתיקות

@עוקבים

13/04/2026

בשנת 2006 גילה הארכיאולוג יורם חימי כי דודו נרצח במחנה ההשמדה סוביבור. שנה לאחר מכן נסע לבקר במקום, ונפגש עם ד"ר מארק בם שהיה מנהל אתר ההנצחה. במהלך הפגישה תהה חימי מדוע לא נערך מחקר ארכיאולוגי במחנה, לאור העובדה שהאתר היה אז למעשה יער, ללא שרידים נראים לעין. בשנת 1943, כאשר סגרו הנאצים את המחנה, הם הרסו את המבנים, יישרו את הקרקע ונטעו יער, בניסיון להעלים כל זכר למה שהתרחש שם.
מה שהחל כיוזמה אישית התפתח בהדרגה לאחד ממפעלי המחקר הארכיאולוגיים הנרחבים ביותר שנערכו באתר שואה. משנת 2007 ואילך, נערכו במקום חפירות שיטתיות על ידי צוות פולני-ישראלי, שנמשכו למעלה משני עשורים.
הארכיאולוגים מעידים כי המתודולוגיה של החפירה התגבשה תוך כדי עבודה, מתוך ניסיון להבין אתר שנעשה מאמץ מכוון למחוק את זכרו.
עם השנים נחשף מחדש תוואי המחנה: גבולותיו, אזורי הפעילות השונים שבו, והמסלול שבו הובלו הקורבנות מרציף הרכבת, דרך אזורי המיון וההפרדה, ועד הדרך שהובילה אל תאי הגזים. לצד השרידים האדריכליים נחשפו עשרות אלפי חפצים אישיים, כגון תכשיטים, מפתחות, כלי כתיבה וחפצי יום־יום אחרים.
ממצאים אלה, הכוללים חפצים אישיים שהובאו על ידי המגורשים מבלי שידעו את יעדם האמיתי, משכו תשומת לב ציבורית וסייעו לקדם את אתר ההנצחה ואת סיפורו.
המחקר הארכיאולוגי בסוביבור לא רק העמיק את ההבנה ההיסטורית של המחנה, אלא גם השפיע על האופן שבו הוא מונצח ומוצג. כיום, המוזיאון ואתר ההנצחה בסוביבור מנציחים את כ־180,000 הקורבנות שנרצחו במקום בין מאי 1942 לאוקטובר 1943. פעילות המחנה נפסקה בעקבות מרד האסירים, שהיה אחד ממעשי ההתנגדות היהודיים המשמעותיים ביותר בתקופת השואה. במובנים רבים, המחקר הארכיאולוגי שנערך במקום ממשיך את שליחותם של הניצולים עצמם. כפי שניסח זאת אחד ממנהיגי המרד, אלכסנדר פצ’רסקי: “אלה מכם שישרדו – עליהם להעיד על כך. על העולם לדעת מה התרחש כאן.”

תמונות באדיבות יורם חימי, מתוך מאמרו באתר תגליות, לינק בתגובה הראשונה.

05/04/2026

מכון ישראלי לארכיאולוגיה (ע”ר), רשות העתיקות – מרחב מרכז, מועצה לשימור אתרי מורשת בישראל (ע”ר), עיריית לוד ומוזיאון פסיפס לוד
מתכבדים להזמינכם לכנס השנתי ה־12 למורשת לוד

יום חמישי ה־7.5.2026, כ’ באייר תשפ”ו
במוזיאון פסיפס לוד, סטרומה 9, לוד

במהלך הכנס נעסוק בשאלות מחקר:
האם נחשפו ביצורי לוד הקדומה? כיצד נראו בתי האמידים בעיר, ומה ניתן ללמוד מהם על חיי היומיום? נבחן את לוד דרך עיניהם של נוסעים בתקופה העות’מאנית, ונצא גם אל המרחב הרחב יותר – גבעות מודיעין בתקופה הממלוכית.
לצד זאת, ניחשף למחקר על שימור והתחדשות בשיפוץ האיקונוסטזיס בכנסיית גיאורגיוס הקדוש.
בין ההרצאות ישולבו קטעים מוזיקליים בביצוע אנסמבלוד.
להרשמה באתר – https://www.israeliarchaeology.org/event/%d7%9b%d7%a0%d7%a1-%d7%9c%d7%95%d7%93-%d7%94%d6%be12/
@עוקבים

כנס לוד הינו במה לחוקרים העוסקים בתולדות העיר לוד, בהיסטוריה שלה, בארכיאולוגיה שלה, בתיעוד ובשימור של המבנים העתיקים בעיר ובתוכניות לפיתוח העיר העתיקה כאתר תיירות. ....