10/06/2026
לטייל לבד. כן??.. לטייל לבד? לא יודע
אני חושב שאת הטיולים שאני זוכר טוב, טוב מאוד, אלה הטיולים שעשיתי לבד. אני ממש יכול לחזור לאיזה רגע שהיה לי בהרי ההימלאיה, כשאני עם תיק מוגזם על הגב, טבעת על האצבע כשאני בכלל לא נשוי, הולך עם סרט על הראש במקום עם כובע למרות הקרינה המטורפת, והנה דבורה, או יותר נכון איזה סוג של בומבוס אימתני כזה, מרחף לו מעל איזה פרח ורוד. אני מביט בו, משתהה לרגע מהעלייה המוגזמת גם כן (2200 מטר ביום הליכה אחד, זה בכל זאת היה כשהייתי בן 22) מתפעל מהדבר הכל כך יום יומי הזה, אל מול ההרים המופרעים, אין דרך אחרת לתאר אותם שעומדים מולי. לכאורה רגע לא חשוב, לא מיוחד כל כך, לא מעניין. זוכר אותו עד היום.
השאלה המתבקשת היא האם לזכרון הזה יש ערך לכשעצמו? האם זה משנה בכלל שאני זוכר איזה מעופף שעושה את מה שמעופפים מסוגו עושים? האם זה שינה בי משהו? האם זה הפך את החוויה לגבוהה יותר? טובה יותר?
משהו בלבד הזה בכל זאת עושה לי משהו. הניתוק שכבר אינו מנת חלקנו היומית, מה שאולי פעם היה קצת יותר שם, היום כבר נבלע לנו בתוך תהום של מסכים. זמן לבד, זמן מחשבה, זמן של כלום, של שעמום, של תהיות על העולם ושל עננים שחולפים במוח ומשאירים שמיים נקיים ממחשבות.
גלשתי. בסך הכל רציתי להעלות את התהייה הזו, את המחשבה הזו על טיולים לבד, את הסיכון ואת החוויה שבאים לפעמים אחד עם השני. אני חושב שאני אמשיך לטייל בעצמי, באחריות שאני מנסה לסגל לעצמי יותר ויותר ועכשיו במיוחד כאבא טרי. ועדיין אני לא לגמרי שלם עם זה.
#לבדבמדבר
