SY Boating

SY Boating Expert Yacht Charter agents
סוכנות המתמחה בהפקת חופשות שייט על יאכטות בחו״ל

15/05/2026

Snorkeling in Grenada 🇬🇩 🤿
Roi Ben Zvi Jackie Ben Zvi #הפלגהמשפחתית #הפלגהביאכטה

14/05/2026

Roi Ben Zvi Jackie Ben Zvi

כשהים הופך ליצירת אמנות 🪸🌊⛵️יש יצירות אמנות שמצליחות בו זמנית גם לרגש וגם לתת אגרוף קטן בבטן.ממש מול חופי האי קאריקו ובע...
13/05/2026

כשהים הופך ליצירת אמנות 🪸🌊⛵️

יש יצירות אמנות שמצליחות בו זמנית גם לרגש וגם לתת אגרוף קטן בבטן.

ממש מול חופי האי קאריקו ובעומק של כ־4 מטר בלבד, נמצא אחד המקומות היותר מיוחדים שיצא לנו לראות במסע הזה, גן פסלים תת־ימי מהמם בשם -A World Adrift.

בשנת 20204 הונחו מתחת למים 30 פסלים של סירות אוריגמי גדולות , ובכל אחת מהן דמות של ילד מקומי שמפליג אל הלא נודע. כל המיצג נבנה במיוחד מחומרים שמותאמים לים ומשמשים גם כריף מלאכותי. הסירות הפכו למשתלות לאלמוגים וספוגים ימיים, והפסלים עצמם כבר מתחילים להתמלא חיים.

הפסלים הללו נועדו לסמל את פליטי האקלים ואת חוסר הוודאות של תושבי האיים הקריביים מול שינויי האקלים, עליית פני הים והסערות שהולכות ומתחזקות.

הקטע המטורף הוא שבזמן שהפרויקט עוד היה בהקמה, הוריקן ״בריל״ פגע בקאריקו בעוצמה של קטגוריה 5 והשאיר חלקים נרחבים מהאי הרוסים לגמרי, זה גרם לנו להרגיש שהמיצג הזה הוא בעצם תיעוד בזמן אמת של מה שקורה כאן.

אין ספק שיש תחושה סוריאליסטית בלשנרקל בין סירות הנייר הללו שמסמלות עתיד לא בטוח לאנושות בזמן שסביבן הדגים, האלמוגים והים ממשיכים בשלהם כאילו לא קרה כלום.

הילדות ממש התלהבו מהקטע של לשחות בתוך מוזיאון וגם נזכרו בסצנה האחרונה מהסרט ״מואנה״ (זו שבה כל תושבי הכפר מפליגים למצוא איים חדשים🏝️⛵️..), ואנחנו נשארנו עם זכרון יפה אבל גם עם המחשבות על כמה החיים באיים הקטנים הללו שבריריים מול הטבע.

ובסופו של דבר, זה היה מרגש לצלול סביב עשרות פסלים של סירות אוריגמי ענקיות (ממש כמו הלוגו של החברה שלנו - SY Boating) שמסמלות חלומות, מסעות ימיים ותקווה לעתיד טוב יותר, בדיוק אותם הדברים שאנחנו מרגישים שהובילו אותנו לים מלכתחילה.

כמה רחוק תפליגו כדי להרגיש קצת בבית 🇮🇱?יש רגעים במסע שלנו שהם הרבה מעבר לעוד עצירה בדרך והביקור שלנו בבית חב״ד בגרנדה הי...
11/05/2026

כמה רחוק תפליגו כדי להרגיש קצת בבית 🇮🇱?

יש רגעים במסע שלנו שהם הרבה מעבר לעוד עצירה בדרך והביקור שלנו בבית חב״ד בגרנדה היה בדיוק כזה.

הרב ברוך והמשפחה המקסימה שלו קיבלו אותנו בלב פתוח, כאילו אנחנו מכירים שנים ואחרי שלושה וחצי ימי הפלגה רצופים, להיכנס לארוחת שישי, לשבת סביב שולחן בחלל ממוזג, לשמוע עברית, ולהרגיש “בבית” זה משהו שקשה להסביר למי שלא חווה את זה.

גם חגגנו יחד ל״ג בעומר, עם סטודנטים יהודים לרפואה מאוניברסיטת סנט ג׳ורג׳, חבר׳ה צעירים שחיים רחוק מהבית, אבל שומרים על החיבור שלהם לזהות ולקהילה. יש משהו מאוד מרגש לראות את זה דווקא כאן, באמצע הקריביים.

יום למחרת הילדים של הרב הגיעו לבקר אותנו על הסירה.
מבחינתם זה היה להיכנס לעולם אחר ומבחינתנו זה היה רגע מעניין לא פחות.
הם התלהבו מהסירה ומהרעיון של החיים על הים אבל השאלה שחזרה כמה פעמים הייתה: ״איך אתם מסתדרים במקום כזה קטן?” וזה גרם גם לנו לעצור לרגע. כי מה שנראה לנו טבעי לגמרי, הוא בשביל אחרים חיים אלטרנטיביים לגמרי.

כשנכנסנו לחנות הקטנה של בית חב״ד כבר ממש התרגשנו... אם יש גן עדן לשייטים ישראלים הוא נראה כמו המדף בבית חב״ד בגרנדה: שוקולד השחר, במבה וביסלי אבל מעל הכול, היו שם מלפפונים חמוצים במלח🥒!

כאלו שבאים בקופסאות שימורים כמו בבית, מלפפון חמוץ במלח כמו שמלפפון חמוץ צריך להיות (ולא הגרסה המוזרה בחומץ שפגשנו בכל סופרמרקט מהחוף המזרחי של ארה״ב ועד האיים הקריביים). התלהבנו ברמה כזו שקנינו ח״י קופסאות שימורים... וכן, אנחנו מודעים לזה שזה לא לגמרי נורמלי אבל מי יודע מתי נפגוש שוב אחד כזה.

כמו תמיד על סירה, היו גם תיקונים לא צפויים 🛠️.
לקראת סוף ההפלגה האחרונה מערכת הגז שלנו התחילה לעשות בעיות.
במערכות גז אמריקאיות יש רכיב שנקרא סולונואיד, שסתום חשמלי שמאפשר לפתוח ולסגור את זרימת הגז בלחיצת כפתור מתוך הסירה.
הרעיון פשוט: לא צריך לגשת למיכל הגז בכל פעם, ויש שכבת בטיחות נוספת למקרה חירום אלא שבמהלך ההפלגה שלנו דרומה, מים חדרו לחיבורי החשמל של הסולונואיד.

לקח לנו כמה דקות להבין שבעיה היא לא הווסת או המיכל, אלא פשוט חיווט בעייתי וכאן הגיע החלק המעניין באמת, כי זה בדיוק המקום שבו רואים את ההבדל בין “עובד” לבין “עובד כמו שצריך”.
כשהמערכת חוברה על ידי ״איש מקצוע״ לפני שנה וחצי, המחברים לא נאטמו כמו שצריך (וגם לא היו בדיוק במידה הנכונה) ואם ביבשה זה איכשהו מחזיק… בים זה פשוט לא שורד.
אז רועי חתך את המחברים הישנים, ניקה את החוטים מקורוזיה וחיבר מחדש עם מחברים אטומים למים, כאלה שבאמת מיועדים לסביבה הימית. לשמחתנו הפעם זה היה תיקון קצר ופשוט ועכשיו כל חיבורי החשמל אטומים ונקיים וזה עושה את כל ההבדל.

בין לבין הספקנו לטפל באחד הווינצ׳ים שעשה קולות קצת משונים, להחליף צדדים לשרשרת העוגן (ולסמן אותה מחדש) ואפילו לבלות קצת בבריכה עם חברים טובים שחיים על קטמרן, שעזבו את החיים הטובים בהוואי ועברו לגור על הסירה פול טיים.
הילדות התחברו מחדש תוך דקות, וגם אנחנו ההורים מצאנו לא מעט קווי דמיון בינינו. זה לא תמיד פשוט למצוא כזו התאמה אבל כשזה עובד, זה נהדר.

ובשביל הרגעים האלו בדיוק אנחנו עושים את זה. לא רק בשביל המקומות היפים, אלא בשביל האנשים, החיבורים, והרגעים הקטנים באמצע הדרך.

וכן, מסתבר שבשביל מלפפון חמוץ טוב אנחנו מוכנים להפליג די רחוק…

פרק ג׳ - יבשה באופק ומחשבות על שייט 🌏⛵️אחר לילה די מוצלח של הפלגה, הבוקר של היום השלישי להפלגה הביא איתו רוחות דרום מזרח...
08/05/2026

פרק ג׳ - יבשה באופק ומחשבות על שייט 🌏⛵️

אחר לילה די מוצלח של הפלגה, הבוקר של היום השלישי להפלגה הביא איתו רוחות דרום מזרחיות חזקות של 20 קשרים, הזרם שהתנגד לרוח הרים גלים קצרים ולא נעימים בכלל והסירה שלנו ששוקלת בערך 15 טון התנדנדה במים כמו קליפת אגוז קטנה.

התנחמנו בעובדה שהבנות הרגישו טוב, השמש זרחה והווקטור עדיין נכון (בערך) אבל נעים זה לא היה.

ככה הפלגנו כל היום עם מפרשים מצומצמים ורסס מהחרטום שנוגח ללא הפסקה בגלים, סביבנו רק ים כחול עמוק עם המון דגים מעופפים ואצות סרגסו שביטלו כל נסיון לדיג.

בתוך כל הטלטולים האלו היה צריך גם לאכול משהו אז הכנתי מג׳דרה עם סלט וטחינה. זה אחד המאכלים האהובים עלי בזמן הפלגה כי הוא טעים, בריא והכי חשוב, פשוט להכנה גם בתנאי ים לא משהו.

בערב ראינו סוף סוף יבשה! הצללית של האי גרנדה הופיעה בקושי על קו האופק כשמעליה זורח ירח מלא ובצד מערב שקיעה מהממת שהסתיימה בהבזק ירוק ועננים גבוהים כתומים וורודים שנראו כמו אש בשמיים.

המשמרת שלי הייתה בין שמונה לחצות ובמהלכה הים נרגע קצת וגם כיוון ההפלגה השתפר, רק עוד כמה שעות הפלגה וכבר אפשר להריח את היבשה… ואז ממש כמה דקות לפני שרועי התעורר למשמרת שלו, הרוח הטובה שקירבה אותנו לאי, פשוט גוועה לגמרי והשאירה אחריה ים מבולבל ומפרשים שמתנפנפים מצד לצד.

היינו 15 מייל מהאי וכבר אפשר היה לראות את האורות מנצנצים, אבל ללא הרוח שתנשוב במפרשים, הסירה לא הצליחה להתקדם לשום כיוון.

בילינו מעל שעה בלגרום לזה לעבוד אבל לא משנה מה עשינו, המאמצים היו לשווא ובסוף נאלצנו להניע את המנוע כדי לסיים את ההפלגה הזו.

להניע את המנוע הוותיק שלנו אחרי שהתרגלנו לשקט של הפלגה עם מפרשים, קצת הרגיש כמו רמאות וגם איתו היה צריך לעבוד די קשה נגד הגלים שנותרו והזרם כדי לקרב אותנו לאי.

אומרים שהמנוע הוא הלב של הסירה ואני חייבת להודות שאחרי כמה דקות של אי נוחות מתרגלים לרעש ולוויברציות ואפילו יש בזה תחושה קצת מנחמת (במיוחד שעל הדרך הוא גם טוען מצברים ומחמם מים למקלחת שזה בונוס לא קטן🤪) אבל את הריח שתמיד מזכיר לי אגזוז של אוטובוס ציבורי, אני ממש לא סובלת.

השעות האחרונות של ההפלגה עברו בשקט יחסי כשהמנוע מטרטר ברוגע והמפרש הראשי מייצב אותנו בגלים. אורות המגדלורים של גרנדה התחילו להיות ברורים יותר וגם האופק במזרח התחיל להתבהר.

לקראת אור ראשון כבר היינו מול מפרץ פריקלי ביי שבו נעגון בסוף השבוע הקרוב. לחלק האחרון של ההפלגה הערנו את הבנות כדי שגם הן יחוו את התחושה המרגשת של הגעה למקום חדש מכיוון הים.

סיכום ומחשבות נוספות

ההפלגה הזו הביאה אותנו לקצת יותר מ-5000 מייל מאז שהתחלנו את המסע שלנו עם ״בלו פרל״ ובימים האחרונים אני מרגישה שהתחברתי אליה עוד קצת.

זה היה לג ארוך ומייגע שכולו היה בקדמית חדה במפנה שמאלי ולמרות שהיא לא מחדדת משהו לרוח, היא לקחה אותנו מול הים והרוחות (גם החלשות וגם החזקות) כמו אלופה!
סה״כ הכל הפלגנו 400 מייל במהירות ממוצעת של 4.9 קשרים שיחסית לתנאים שחווינו זה ממש מכובד.

אם שאלתם את עצמכם מה העניין שלה עם להפליג קרוב לרוח, התשובה היא בעיצוב…

פילוסופיית התכנון של איילנד פאקט הייתה לבנות סירות מונוהול לבלו ווטר קרוזינג, כאלה שנועדו להפלגה נוחה ובטוחה ולא לביצועי שיט אבל גם בתוך הפילוסופיה הזו, לנו יש סירה מיוחדת… ״בלו פרל״ הוזמנה במיוחד עם עם קיל נמוך ושמן מהרגיל (סה״כ 4 פיט שהם 1.20 מ׳).

השוקע הנמוך שלנו נותן יתרון אדיר בעגינה והפלגה באזורים רדודים כמו הבהאמאס או מפרץ צ׳סאפיק, אבל הוא לא נותן מספיק התנגדות לסחיפת הסירה בקדמיות (Leeway) ולכן זווית ההפלגה החדה ביותר לרוח עבור הסירה שלנו היא רק סביב 65 מעלות לרוח.

אמנם ניקוי התחתית לפני היציאה היה חשוב מאד ועזר לה להחליק במים ללא התנגדות מיותרת אבל מכיוון שבחודשים האחרונים העמסנו עליה לא מעט ציוד, דלק ומצרכי מזון, היא עמוסה עד הקצה וכבדה יחסית (בוא נגיד שקו המים שלנו עלה כמה ס״מ מאז העונה האחרונה בבהאמאס).

מהצד השני, העיצוב שלה אפשר לנו לבשל, לישון ולקרוא ספרים בזמן הפלגה בלי לעוף מצד לצד גם שהים היה חזק וקופצני ויש לה תנועה נעימה וסלחנית שמאפשרת ניהול שגרת חיים (ובמקרה שלנו, זה יותר חשוב מאשר ביצועים ומהירות).

אולי זה בהשפעתו של דני Daniel Pinsky שמנווט את דרכו בצפון האטלנטי רק עם סקסטנט ולא יכול לבדוק מזג אוויר בלייב אבל חשבתי לא מעט בהפלגה הזו על מה היו עושים המלחים של פעם?

אלו שהפליגו בספינות עץ עם מפרשים מרובעים ומסורבלים להפעלה, שלא היו להם האמצעים האלקטרוניים או מנוע העזר לצאת מהשתילים אבל למרות זאת הצליחו להגיע לכל מקום בעולם.

המחשבות האלו תמיד גורמות לי להעריך את כל מה שיש לנו ואת הקלות היחסית של השייט המודרני ובו זמנית להתמלא בתחושת הערכה עמוקה כלפי כל הדורות העבר של הימאים שהפליגו כאן לפני ומיפו לנו את הדרך.

פרק ב׳ - מחשבים מסלול מחדש 🧭איכשהוא תמיד שאנחנו מחליפים משמרות משהו משתנה ואני ״זכיתי״ להפלגה קשוחה עם רוחות של 20 קשרים...
07/05/2026

פרק ב׳ - מחשבים מסלול מחדש 🧭

איכשהוא תמיד שאנחנו מחליפים משמרות משהו משתנה ואני ״זכיתי״ להפלגה קשוחה עם רוחות של 20 קשרים, מה שאילץ אותנו לעבור לצמצום 2 בראשי וחצי חלוץ בלבד. לפחות הירח האיר את הלילה ולא יורד גשם.

זו הייתה משמרת לא פשוטה, עם שינויי כיוון ועצמה גדולים של הרוח אבל בסופה התייצבנו על קדמית של 55 מעלות לרוח ובלו פרל נכנסה סוף סוף לקצב שלה, מה שהביא אותנו להפליג לכיוון דרום מזרח במהירות 5.5 קשרים.

יש משהו קסום בהפלגת לילה רחוק מהיבשה, כאשר כולם ישנים והסירה והרעש היחיד הוא של תסיסת קצף הגלים שמתפוגג בשובל.

בלי הסחות הדעת של העולם המודרני, המודעות לתנועת הסירה מתחדדת והשעות חולפות להן מתוך התנועה המתמדת.
כל ענן שחולף בשמיים או גל סורר שנשבר על הדופן, משנים את רעש ההפלגה המונוטוני של הסירה והמוח לאט לאט מתנקה ממחשבות.

זה היה השלב שבו עלתה לראשונה המחשבה לזרום עם התנועה של הים ולהמשיך עד לאי הדרומי ביותר בשרשרת הקריביים אם לא סופרים את טרינידד וטובאגו (שנמצאים מול וונצואלה שבדרום אמריקה).

מכיוון שכבר היינו די רחוקים מהאיים גואדלופ, דומיניקה ומרטיניק, לקחנו החלטה להפליג עוד 250 מייל דרומה (כלומר עוד יומיים וחצי בקדמית חדה) ובבוקר החרטום של בלו פרל היה מכוון לאי גרנדה.

היום השני להפלגה עבר באופן די מהנה. כל הצוות עשה מקלחת מי ים עם דלי, מה ששיפר מאד את מצב הרוח (והריח) בסירה וגם הסטרס שהיה אתמול התפוגג.

נהוג לומר ש-24 השעות הראשונות של הפלגה ארוכה הם החלק הכי קשה וכמי שחיים על הסירה פול טיים, הייתם מצפים שעבורנו לצאת להפלגה יהיה שגרתי כמו להניע את הרכב ולנסוע לעבודה, אבל איכשהו (ובמיוחד אחר תקופה ארוכה יחסית של עגינה במפרץ מוגן) עדיין יש בזה משהו קצת מלחיץ ולא מוכר.

גם בהפלגה הזו לקח לנו זמן להסתנכרן עם הקצב ולהכנס לסטייט אוף מיינד המתאים, אבל ברגע ששחררנו את ה״צורך להגיע״ והבנו ״שכבר הגענו״ פתאום הכל נהיה קל יותר על הנפש ולמרות ההפלגה האיטית מצב הרוח השתפר משמעותית.

בליל הסדר האחרון דיברנו הרבה על חירות ועל היכולת וחופש הבחירה שיש לנו כקרוזרים לשנות תוכניות תוך כדי תנועה ולזרום עם הים והרוח.

איש חכם אמר לי פעם ״כשהסירה היא הבית, זה לא משנה איפה את נמצאת, את כבר הגעת״.

ההפלגה הזו (שיצאנו אליה עם תכנית מסוימת שהשתנתה תוך כדי תנועה) רק הוכיחה לנו שוב כמה שהמשפט הזה נכון, וכמה כיף לנו פשוט לשוט עם הסירה הקטנה שלנו שמסביב רק מים ושמיים.

האם הגענו בסוף לגרנדה? נספר בפוסט הבא…

פרק א׳ - מפליגים דרומה היעד היה האי דומיניקה שנמצא 200 מייל דרומה מאיתנו (קצת יותר מיום וחצי של הפלגה) אז אחרי שרועי סיי...
06/05/2026

פרק א׳ - מפליגים דרומה
היעד היה האי דומיניקה שנמצא 200 מייל דרומה מאיתנו (קצת יותר מיום וחצי של הפלגה) אז אחרי שרועי סיים לנקות את התחתית ואני עשיתי עוד סבב קניות אחרון, יצאנו לדרך עם השקיעה.

המשמרת הראשונה הייתה שלי והבנות הצטרפו אלי לחלק מהזמן. למרות ההטייה לצד ימין והטלטולים, הסירה הפליגה ממש לא רע (פרט לעובדה שבשל כיוון הרוח, הקורס שלנו היה בערך 20 מעלות הצידה מהנתיב🤪).

עם החלפת המשמרות, ליד האי הגעשי סאבא, הרוח התחילה להתבלבל. שרשרת האיים: סט. אוסטיוס, סט קיטס ונוויס שהיו מעל הרוח שלנו, שיבשו את הים וגם הרוח נחלשה משמעותית.

דברים משונים קורים באמצע הלילה כשמפליגים במורד הרוח של איים. אזורי האצה, הסתרות וחילופי רוח מההרים הגבוהים הפכו את ההפלגה הלילית למאתגרת יותר מהרגיל.

אחד הגורמים שלא התחשבנו בהם מספיק בעת תכנון המסלול (ועכשיו למדנו בדרך הקשה) היה לבדוק גם את תחזית הזרם…
מסתבר שבין האיים הזרם יכול להגיע לעצמה של מעל שני קשרים ובשביל סירה כמו שלנו זה משמעותי מאד.

שחררנו את הצמצומים מהמפרש הראשי וזה קצת עזר, המהירות עלתה מ-2 קשרים לכמעט 4 קשרים וגם הירח שהיה מוסתר חלקית בעננים הגבוהים, נתן מספיק אור כדי שלא נרגיש ממש לבד ובחושך.

הבוקר הראשון להפלגה התחיל נחמד אבל הרוח שנחלשה והזרם שדחף אותנו מערבה, השפיעו לרעה על ההתקדמות (בשלב מסוים מצאנו את עצמנו מפליגים ממש לאט ומצביעים לכיוון וונצואלה, 50 מעלות שלמות הצידה מהכיוון הרצוי).

אחה״צ כבר התסכול של הצוות היה גבוה מאד, אז נשברנו והנענו מנוע כדי לנסות להתקדם נגד הים המבולבל והרוח החלשה.
זה החזיק שעה וחצי עד שהבנו שהמנוע 50 כ״ס שלנו ממש לא יעיל ולמזלנו הרוח סוף סוף חזרה לעצמה, כך שיכלנו להמשיך ולהפליג דרומה ללא הרעש וריח הדיזל.

לקראת השקיעה הים נרגע וגם הופיעה לידנו להקת דולפינים קטנים וכמו תמיד זה שיפר את מצב הרוח של כולנו.

אולי בזכות הדולפינים הרוח שינתה שוב כיוון ורועי שהיה במשמרת הערב זכה להפלגה קדמית נהדרת עם מערך מפרשים מלא.

בשלב הזה היינו כ- 100 מייל אופשור במורד הרוח של קשת האיים והבנו שצריך לחשב מסלול מחדש…

אז מה החלטנו? נספר בפוסט הבא…

400 מייל בקדמית מפנה שמאלי - מפליגים מסט מרטין דרומה⛵️הזמן טס שנהנים ובסוף חודש אפריל פתאום קלטנו שאנחנו עדיין עוגנים בס...
05/05/2026

400 מייל בקדמית מפנה שמאלי - מפליגים מסט מרטין דרומה⛵️

הזמן טס שנהנים ובסוף חודש אפריל פתאום קלטנו שאנחנו עדיין עוגנים בסט. מרטין.

אחרי יותר מחודש עם מעט מאד תנועה, התחתית של הסירה גידלה זקן מפואר וגם אנחנו הרגשנו שמיצינו עד תום את כל מה שיש לאי הזה לתת, מחידוש מלאי האוכל ועד עבודות סירה.

זה היה חודש ״לוגיסטי״ שבמהלכו השקענו הרבה זמן בעבודה, לימודים, תיקונים ושדרוגים ולא מעט מפגשים עם חברים. בין היתר גם זכינו לחגוג לילות שישי וליל סדר משותף באווירה ימאית עם עוד סירות ישראליות, אבל הישבן התחיל לעקצץ וגם הנפש ביקשה קצת תנועה וים פתוח…

מאז ירח הדבש שלנו לפני כ-12 שנים, אני ורועי רוצים לשחזר את ההפלגה הנוסטלגית שלנו בדרום הקריביים (מסט. לושיה לסנט וינסנט והגרנדינים המהממים) כדי להראות לגאיה ומעיין מאיפה קיבלנו את ההשראה למסע הזה.

לא נותר לנו הרבה זמן כי כבר רואים את סוף עונת השייט בקריביים, רוחות הסחר עולות צפונה בעקבות השמש וצריך להתחיל לחשוב איפה נשהה בקיץ (עונת ההוריקנים).

אז למרות ש״בלו פרל״ שלנו לא ממש מצטיינת בקדמיות והתחזית לא הכי מוצלחת (עם רוחות קלות מכיוון דרום מזרח) החלטנו שהולכים על זה.
מה קרה בפועל? נספר בפוסט הבא…

Roi Ben Zvi Jackie Ben Zvi

30/04/2026

Sailing 🌴⛵️
Jackie Ben Zvi Roi Ben Zvi

אמל׳ק - 🫰🏼💸להתחרות בהפלגה סביב העולם זה לא פשוט וממש לא זול... אם הפרויקט המיוחד הזה של דני ואקסודוס 💙  נוגע גם לכם בלב,...
29/04/2026

אמל׳ק - 🫰🏼💸להתחרות בהפלגה סביב העולם זה לא פשוט וממש לא זול... אם הפרויקט המיוחד הזה של דני ואקסודוס 💙 נוגע גם לכם בלב, אתם מוזמנים לתרום : https://exodussail.com/en/support/

***אתם ממש רוצים לעזור, אבל האוברדראפט/משכנתא/מסגרות לילדים לוחצים והבנק לא מאשר 🚫?
ספרו עליו לחברים ומשפחה, שתפו את עמוד הפייסבוק שלו ותנו לו לייק 👍🏼 : https://www.facebook.com/share/16c3UmtGjj/?mibextid=wwXIfr

יאללה, מתחילים...
יש אנשים מיוחדים מאד שפוגשים על הדרך, שייטים מעולים שהם לפני הכל בני אדם ו-Daniel Pinsky הוא כזה.🇮🇱⛵️

בילינו יחד תקופה לא קצרה (מנובמבר בצ׳סאפיק ועד אפריל בסט. מרטין) חנוכה ב-USVI, שנה חדשה במרטיניק, ואפילו שני סדרי פסח רצופים! חלקנו מפרצים קריביים, הפלגות קשוחות יותר ופחות, שיחות עומק ורגעים פשוטים של יום יום על המים.

אחד הרגעים הכי מרגשים עבורנו היה כשדני נתן למעיין שלנו לנהוג את ״אקסודוס״, מהמספנה ועד העגינה בלגונה של סנט מרטין.
זה אולי נראה מעשה קטן מבחוץ אבל עבורנו זה מספר המון, על היכולות והבטחון שלך כסקיפר ועל הבעת אמון עמוקה בילדה שלנו, בת 8 בסה״כ שתחזיק את ההגה של הסירה שלך שרק עכשיו ירדה למים ועוד מעט עומדת להפליג סביב העולם...⛵️🌏🌊

אז רצינו לנצל את הבמה הזו להגיד לך תודה על ההשראה שהבאת איתך.
על בירות חמימות של צהריים 🍻, על משחקי שחמט עם הבנות♟️, ועל זה שתמיד התעקשת להביא לארוחת ערב משהו טעים לאכול או לשתות (אפילו שאמרנו לך שלא צריך כלום ורק תביא את עצמך...).

עברו שבועיים מאז שהרמת עוגן ויצאת להתמודד עם השקעים של האביב בצפון האטלנטי בדרך לצרפת ואנחנו יודעים שזה לא סתם עוד קטע הפלגה, אלא חזרה גנרלית לקראת הפרויקט העצום שלקחת על עצמך.
הסרטון היומי שלך הפך להיות חגיגה קטנה אצלנו וכל בוקר מחדש אנחנו עוקבים מקרוב אחרי התחזית באזור שלך (וממש מחזיקים את עצמנו בכוח שלא לשלוח לך עדכוני מז״א בזמן אמת 🌦️ 😄)

אנחנו מאמינים ביכולת שלך לסיים את כל הפרויקטים שעוד עומדים לפניך בדרך לקו הזינוק בספטמבר, ולייצג את ישראל באחת מתחרויות השייט הקשות בעולם, הקפה סולו של העולם ללא עצירות, על סירה ותיקה וללא ציוד מודרני.🇮🇱⛵️🇮🇱⛵️

📍רוצים לעקוב אחרי המסע של דני באטלנטי? לחצו כאן (טראקר לייב!)
🔗 https://share.garmin.com/Exodussail

הלב שלנו איתך דני, חושבים עליך הרבה, וגאים בך על הדרך שאתה עושה.
מאחלים רוחות גביות וים שקט
רועי, ג׳קי, גאיה ומעיין - S/V Blue Pearl
⛵️💙🇮🇱

28/04/2026

Tradewind sailing with the family ⛵️
Jackie Ben Zvi Roi Ben Zvi

Address

Kibbutz Sdot Yam
Sedot Yam
37804

Opening Hours

Monday 09:00 - 18:00
Tuesday 09:00 - 18:00
Wednesday 09:00 - 18:00
Thursday 09:00 - 18:00
Friday 08:00 - 18:00
Sunday 09:00 - 18:00

Telephone

+972526602909

Alerts

Be the first to know and let us send you an email when SY Boating posts news and promotions. Your email address will not be used for any other purpose, and you can unsubscribe at any time.

Contact The Business

Send a message to SY Boating:

Share