15/01/2019
היום לפני 36 שנה (15.01.1983):
נפטר הגנגסטר היהודי מאיר לנסקי.
לנסקי נולד בשנת 1902 בבלרוס. בהיותו בן 11 משפחתו היגרה לארה"ב והשתקעה בשכונת הפועלים הניו יורקית איסט סייד. בצעירותו חבר לנסקי לגנגסטרים הידועים לשמצה כגון צ'ארלס "לאקי" לוציאנו ובן "באגסי" סיגל.
לאחר כמה חיסולים שסללו את דרכם לצמרת, בתחילת שנות ה-30 מצאו את עצמם לוצ'יאנו הסיציליאני ולנסקי היהודי בראש סינדיקט הפשע החזק ביותר בארצות הברית. לנסקי, שלא יכול היה להיות חבר רשמי במועצת המאפיה מכיוון שלא היה ממוצא סיציליאני, מונה ליועץ הכלכלי שלה, אך מעמדו והשפעתו בקוזה נוסטרה היו הרבה מעבר לתפקיד של יועץ.
הקמתו של הסינדיקט חוללה מהפיכה בעולם הפשע האמריקני והולידה עליה נרחבת בהיקף הפשע המאורגן בארה"ב וברמת הרווחיות של עסקי הפשע.
עיקר תפקידו של לנסקי בארגון החדש היה הלבנת הכספים וניהולם הפיננסי של הרווחים. במקביל עסק בהרחבת עסקי ההימורים בפלורידה, ניו אורלינס והאי קובה, שם פיתח מערכת יחסים אישית עם שליט קובה דאז, פולחנסיו בטיסטה.
רווחי הסינדיקט הופנו בין השאר לידיד נעוריו סיגל, שעבר ללאס וגאס והיה מן האחראים הראשיים להפיכתה לעיר הימורים משגשגת.
עם עליית פידל קסטרו לשלטון בקובה הפנה לנסקי את מאמציו העסקיים-פליליים לאיי הבהאמה. לאורך שנות ה- 60 התרחבה אימפריית ההימורים בניהולו לכלל האיים הקריביים וכן ללונדון ואיזורים נוספים.
באותם ימים הוא נכלל ברשימת האנשים העשירים ביותר בארצות הברית של מגזין פורבס.
ב-1970 מחשש להעמדה לדין בגין עבירות מס, החל לנסקי בחיפוש אחר מקום מקלט מחוץ לארה"ב.
ביולי 1970 הגיע לישראל וכעבור זמן קצר הגיש בקשה לקבלת אזרחות ישראלית (על פי חוק השבות). הדיון בבקשתו של לנסקי נמשך מספר חודשים ולבסוף החליט שר הפנים דאז יוסף בורג ז"ל, לדחות את הבקשה ולא להאריך את אשרת התייר של לנסקי. בעקבות עתירה שהגיש פרקליטו של לנסקי, קבע בג"ץ (בג"צ 42/71 - מאיר לנסקי נ' שר הפנים) בספטמבר 1972 כי "עברו הפלילי של לנסקי מהווה סכנה לשלום הציבור" ואישר את החלטת שר הפנים.
עם כל זאת, אפשר להגיד שמאיר לנסקי היה יהודי גאה וגם ציוני לא קטן. באמצע שנות ה-30 כאשר ארגון נאצי גלוי התחיל לפעול בניו-יורק, המנהיג היהודי הידוע, הרב שמואל סטיבן ווייז, פנה אל הגנגסטר היהודי הידוע, מאיר לנסקי, וביקש עזרה.
יום אחד ערך הארגון הפרו-נאצי עצרת גדולה בשכונה במזרח מנהטן. היו שם מאות אנשים, שהצטופפו באולם מקושט בצלבי קרס ובדיוקנאות של היטלר. לנסקי צעד בראש 15 מבריוניו חמושים באלות בייסבול. "תקפנו אותם באולם, והשלכנו אותם דרך החלונות", הוא סיפר לעיתונאי והסופר אורי דן ז"ל. "רוב הנאצים נבהלו, וברחו. רדפנו אחריהם, וכיסחנו להם את הצורה. אחדים מהם יצאו מכלל פעולה למשך חודשים. כן, זו היתה אלימות. רצינו ללמד אותם לקח. רצינו להראות להם, שיהודים אינם מוכנים תמיד לכופף את ראשם ולספוג עלבונות".
זו הייתה הפעם היחידה שבה לנסקי, שהיה מזוהה כאיש כספים, התגאה באלימות פיזית קשה שהפעיל.
לאחר מלחמת העולם השנייה סייע לנסקי למחתרות בארץ בקניית ספינות כדי להביא לארץ את שארית הפליטה מאירופה לישראל.
לנסקי סייע גם להעביר כספים לארץ, לחמש את הצבא החדש. אם קונים מטוסים בצ'כיה ומאמנים צנחנים, אז צריך בשביל זה כסף – ולנסקי אסף את כל הכסף. זאת הייתה המתנה של לנסקי.
כששאלו את מאיר האם הוא עוסק בפשע? היה עונה ביידיש:
איך בין נישט אַ גרויס טזאַדדיק אָדער אַ ביסל גנב - אני לא צדיק גדול ולא גנב קטן.
דמותו המרתקת של לנסקי שימשה השראה ללא מעט סרטים וסדרות, לרבות יצירות מופת כמו "הסנדק 2" (היימן רות',"This is the business we've chosen"), "היו זמנים באמריקה" ו"אימפריית הפשע".
מאיר לנסקי לא ישב בכלא אפילו יום אחד, ומת בשיבה טובה בביתו במיאמי. אילו היה חי, סביר להניח שלא היה זוכה להדליק משואה בטקס הדלקת המשואות בהר הרצל - ולא בטוח שבצדק.
בתמונה: מאיר לנסקי ובתו סנדרה בכותל המערבי.
עוקבים יקרים, מוזמנים להצטרף לערוץ הטלגרם של יום בהיסטוריה : t.me/YomBeistoria
