29/10/2026
מי שמכיר אותי יודע. רק מזכירים את מרוקו ומתחילות החפירות.
אבל מאז שחזרתי מהמסע האחרון ממרוקו.
גיליתי משהו לא שיגרתי שלי. שואלים איך היה במרוקו.. יוצא לי ״מדהים, מושלם ולא מוצאת מילים… איכשהו אני לא מצליחה להעביר את החוויות שעברתי לתשובה של שתי דקות על הדרך. לא עובד לי.
היום בבוקר קמתי עם חוויה מהטיול שלא אשכח בחיים. ואני מניחה אותה כאן. הכי אותנטי.
13 ישראלים, ו- 2 מרוקאים .
מיניבוס אחד בדרך ממדבר סהרה למרקש.
נוסעים בגובה 2000 מ׳, נתקענו על הר וקיבלנו יום שלא יישכח.
ביום שקודם, ירדו גשמים חזקים והיו קצת שיטפונות. באחד הכבישים עמדה שורת מכוניות, ומשטרה שחוסמת את הכביש שהוצף.
הנהג קלט את הארוע וביצע פרסה לדרך חלופית. בין הכפרים. בדרך הפנים של כולנו נצמדו לחלונות כי נפרשו מולנו, בלי הכנה מראש,חיים שבטיים, בכפר מסוים בהרי האטלס. כמו לפני מאות שנים. זמן אחר. עולם אחר.
בתים מבוץ וקש, אישה עם תינוק על הגב שואבת מים מבריכה טבעית, ילדים במגרש כדורגל שכונתי במדבר.
סרט!
ואז עוד סרט!
המיניבוס מתחפר לנו באדמה.
סמאללה !
מיד הבאנו שחייבים לרוקן את הבגאז׳ מהמזוודות ולדחוף את המיניבוס, שינסנו מותניים קריאות הייידה הידד כמה פושים והצלחנו. התלהבנו. העמסנו חזרה את המזוודות..והמשכנו נישאן (ישר) למרקש!
גאולה הקריאה מתישהו את תפילת הדרך. ותוך כדי נסיעה הרכב שוב, משמיע רעשים מוזרים.
שמע ישראל וסמאללה שוב נשמעו ביחד..
בדקנו אם פנצ’ר. זה לא.
ממשיכים ואז המיניבוס ננעל ונעצר. זהו . נתקענו. סופית.
הנהג מזמין חילוץ ומודיע לי :
״מאדאם , עוד שעתיים ונוס יגיע רכב חלופי״
ואני, שמכירה את שער החליפין של השעון המרוקאי. תרגמתי בראש לארבע שעות. לפחות..
את הביקור שהוזמן בהמשך אצל משפחה ברברית בנהר האוריקה. חיזלשתי. הבנתי שלא יקרה.
אני מסתכלת מסביב, ויודעת שהכל לטובה.
למישהו יש תוכניות אחרות עבורנו .
ואז, ניגש אליי בחור מקומי, נראה רועה צאן. חסן שמו והוא שואל לשלומנו.
אני מעדכנת ושואלת אם יש משהו מעניין לעשות באזור. מסלול.. קאסבה..
או אולי יש כאן משפחה אמאזיגית שמארחת תיירים ( יש כאלה במרוקו) ?
חסן עונה בלי להסס:
״דודה שלי גרה קרוב. היא לא מארחת שעובדת עם תיירים. אבל היא מארחת בנשמה. ותשמח לארח אתכם.״
ואז הוא מצביע על בית בהמשך ההר.
בשמחה ובצהלה צעדנו בשביל סקרנים אל הלא נודע.
לא יודעים למה לצפות .
