החברה הגיאוגרפית

27/09/2026

יש הרבה מה להגיד על גיל 50 - אז החלטנו לדבר על זה!
קבלו את הפודקאסט החדש שלנו, "פיפטי פיפטי", שבו גורי אלפי ורענן בן בסט, המנכ"ל שלנו, יוצאים למסע אל החצי השני של החיים.

בפרק הראשון הם מארחים את השף ישראל אהרוני, שמגלה להם שגיל 50 זה עוד כלום לעומת 75. אאוץ'!

לפרק המלא >>

ברוכים הבאים לגיל 50! גורי אלפי ורענן בן בסט מארחים חברים שמתנדנדים סביב העשור החמישי, לשיחה בגובה העיניים על הכל. המשברים, השינויים, היתרונות של הגיל וכל מה שקורה בסי....

24/09/2026

מצליחים לדמיין עולם בלי ה-"נה-נה-נה" של Hey Jude או סולו הגיטרה האייקוני של Let It Be? בלי יצירות אלמותיות שממלאות את הנפש כמו Blackbird ו-Happiness Is a Warm Gun, או שירים כמו Here Comes The Sun שהופכים כל יום ברגע למוצלח יותר?

בשנות ה-60 ארבעה צעירים מליברפול החלו לנגן יחד כדי לברוח מעיר הולדתם הקודרת, ובלי לשים לב - שינו את העולם. בין רחובות ילדות אפרוריים למועדונים אפופי עשן סיגריות, נולדה הלהקה שהפכה לפסקול החיים של מיליארדי בני אדם, כבר יותר מ-50 שנה ברציפות.

בליברפול הכול החל: שם שיחק ג'ון הצעיר בחצר של מעון הילדים "סטרוברי פילדס", שם הוא ופול צעדו דרך "פני ליין" אל בתיהם הצנועים, ושם השניים חברו לג'ורג' וניגנו לתוך הלילה במועדון ה"קאברן" האפלולי - שקירותיו עדיין זוכרים את הצלילים הראשונים (בתקופה ההיא עוד לקול הלמות התוף של פיט בסט, לפני שרינגו הצטרף).

משם ממשיך המסע אל לונדון הססגונית של הסיקסטיז: לרחובות שבהם נמלטו הארבעה ממעריצות בשיא הביטלמאניה ובהם נכתבו הלהיטים הגדולים, שהפכו אפילו מעבר חצייה פשוט לאייקון על-זמני. המסע מגיע עד לגג חברת Apple, עליו נערכה ב-30 בינואר 1969 הופעתם הציבורית האחרונה בהפתעה - מופע שהופסק על ידי המשטרה ונחקק כרגע בלתי נשכח בתולדות הרוק.

אין מסע טוב מזה כדי לפענח את סוד הקסם שהפך ארבעה בחורים מליברפול לתופעה גלובלית. ליברפול ולונדון הן התפאורה המושלמת להאזנה לשירים שמזכירים לנו שבסופו של דבר - כל מה שצריך זה אהבה (ומדריך טוב).

העיתונאי והביטלמניאק אורי משגב, מייסד "האקדמיה לביטלס", מלווה את הטיול ומעשיר כל רגע בידע מעמיק ובאהבה בלתי נגמרת לעולמם של ארבעת המופלאים. זהו מסע לאנגליה של פעם, המיועד לכל אלו שהביטלס שמורים אצלם בלב, אך מעולם לא זכו לצעוד ברחובות שבהם החל מסע הקסם המסתורי.

צריכים A Ticket to Ride?
הצטרפו אלינו >> https://tinyurl.com/2x2sena7

22/09/2026

"יותר מהכול חשוב לנו שאנשים יקבלו ערך מוסף לטיול שלהם, כחלק מחוויה של תרבות וחופש אמיתי לחקור ולהתעניין, בניסיון לחבר את המטיילים אלינו כמה שיותר".

הקליקו לכתבה המלאה>

רענן בן בסט, מנכ"ל החברה הגיאוגרפית, בראיון אישי על סוד הקסם של החברה שחוגגת 50 שנים לטיולים סביב הג...

20/09/2026

נולדתי לפני כ-84,000 שנים בהתפרצות הר געש קטסטרופלית שיצרה קלדרה עמוקה. הסופר אלדוס האקסלי כינה אותי "האגם היפה בעולם" ולמרות שפני השטח שלי משדרים רוגע היפנוטי, מתחתיי מסתתרת מערכת געשית עתיקה. שומרים עליי שלושה הרי געש חרוטיים מושלמים, אני האגם העמוק ביותר במרכז אמריקה והמים שלי מתנקזים דרך מערכת תת-קרקעית נסתרת. מדי צהריים, רוח הצ'וקומיל הידועה הופכת את פני המים השקטים שלי לגלים גבוהים ומסוכנים.

מי אני ובאיזו מדינה אני נמצא?

17/09/2026

"ועיניתם את נפשותיכם" - הציווי המקראי שעומד בלבו של יום הכיפורים, קורא לנו להסתגף ולהתכנס לתוך עצמנו כאמצעי למחילה והיטהרות. המנהג הזה רחוק מלהיות ייחודי לנו; תרבויות עתיקות ברחבי המזרח הרחוק לקחו את מושג התענית למחוזות שמותחים את גבולות הגוף והתודעה.

רוקדים על הדם: בהודו, מלזיה וסינגפור המאמינים בפסטיבל תאיפוסאם ההינדואי נושאים את הקאוודי - מבנה כבד המחובר לגופם באמצעות ווים וסיכות הננעצים בבשר, מתוך אמונה כי זו הדרך למחילה. תוך כדי צעידה, הם נכנסים לטרנס עמוק כדי להתגבר על תחושת הכאב. גם החוגגים הדאו-איסטים בתאילנד נכנסים לטרנס כדי להתמודד עם הסבל הגופני בפסטיבל הצמחונות בפוקט, ששמו ממש לא רומז על כמות ה"שיפודים" שיש בו. המשתתפים מנקבים את לחייהם ופניהם בחרבות, סכינים וצינורות ברזל לאחר כמה ימים של הימנעות מבשר, אלכוהול ויחסי מין. לפי המסורת, בצעדתם המדממת הם נוטלים על עצמם את סבל הקהילה כולה.

זן ואמנות עינוי הגוף: אחד מטקסי ההיטהרות היפניים הדורשים עצבי ברזל הוא מיסוגי - טבילה במים קפואים בשיא החורף המושלג. נזירים, לבושים בבד פשתן דק בלבד, נעמדים תחת מפלים קפואים או בתוך בריכות קרח ושוטפים מעצמם את החטאים תוך כדי שירה ומדיטציה.

זן ואמנות עינוי המיינד: לפי מסורת הדזוגצ'ן הטיבטית, הנזירים נכנסים לבידוד מוחלט בחדר אפל לפרק זמן שנמשך עד 49 ימים. בחסך חושי מוחלט המוח מתחיל להזות בעוצמה - וזו בעצם המטרה: להתמודד ישירות עם שדי התודעה ולהבין שכל עולמנו הוא רק השלכה של המחשבות שלנו.

יצירתיות זה שם המשחק: הסאדהו ההודים - הנזירים הנוודים - הפכו את הסגפנות לאמנות של ממש. מעבר לקלאסיקות כמו הליכה על גחלים ומיטות מסמרים, הם גוזרים על עצמם תנוחות גוף קיצוניות למשך שנים; לדוגמה, הרמת זרוע באוויר עד שהיא מתנוונת לחלוטין, כמו במקרה של אמאר בהארטי המחזיק את ידו מורמת מזה 50 שנה. דוגמאות נוספות כוללות עמידה על רגל אחת במשך חודשים, שתיקה מוחלטת למשך עשרות שנים, הטמנת הראש באדמה במשך ימים רצופים או פשוט ישיבה ארוכה תחת השמש הקופחת כשהם מוקפים במדורות.

גם הנופים פה קיצוניים. הצטרפו אלינו למסע שנכנס מתחת לעור >> לכל טיולי המזרח הרחוק https://tinyurl.com/yck6seny

10/09/2026

הגיל אומר 50, הראש כבר ביעד הבא.

50 שנה עברו מאז שיצאנו לדרך, אבל הסקרנות שלנו נשארה בדיוק כפי שהייתה ביום הראשון.
אנחנו ממשיכים לחפש מקומות חדשים, להכיר אנשים, להתרגש מנופים ולגלות סיפורים.

עכשיו, כששנה חדשה מתחילה, אנחנו נזכרים שוב כמה מרגש לעמוד בתחילתה של דרך.
לא תמיד לדעת לאן היא תוביל, אבל לדעת שיש עוד כל כך הרבה מה לגלות.
אנחנו שמחים לעשות את הדרך הזאת איתכם המטיילים שלנו.
תודה שאתם ממשיכים לבחור בנו, לסמוך עלינו ולאפשר לנו להגשים את החלומות שלכם.

החברה הגיאוגרפית מאחלת לכם שנה שתרחיב אופקים ותמלא את הלב ❤️

09/09/2026

ממליצים לכולכם להזדרז ולקנות כרטיסים לפסטיבל הסרטים הנפלא 'אפוס' (רק לא ללקוחות החברה הגיאוגרפית, כי לכם ארגנו כרטיסים במתנה! כדאי להציץ במייל ששלחנו אתמול 😉).

גאים לקחת חלק בפסטיבל ולתרום לעשייה תרבותית חשובה ואיכותית.

08/09/2026

וייטנאם היא מדינה שמדינות רבות הותירו בה את חותמן: מסין ששלטה בה במשך כאלף שנה, דרך צרפת שהפכה אותה לקולוניה במאה ה-19, ועד ארה"ב שמלחמתה בברית המועצות שיסעה את המדינה. כיום וייטנאם מגלה את זהותה מחדש אבל המטבח נותר פסיפס עמוק ומפתיע של כל אותן השפעות זרות.

המטבח הווייטנאמי אינו נשען רק על טעם, אלא על תפיסה רפואית-פילוסופית שהגיעה מסין: איזון אנרגטי בין Âm (היין הקר והנשי) ל-Dương (היאנג החם והגברי), וכל רכיב מסווג לפי האנרגיה שהוא מכניס לגוף. בשר חזיר או סרטנים, למשל, נחשבים למאכלים קרים ולכן יוגשו תמיד לצד תבלינים חמים כמו ג'ינג'ר, צ'ילי או שום כדי לשמור על איזון.
מבין שלל המנות, יש כמה שזכו למעמד אייקוני. מנת הדגל הלאומית היא מרק פו - מרק אטריות אורז בהשראה סינית הנאכל בעיקר בארוחת הבוקר, וכולל ציר עצמות עשיר המתובל בתבלינים חמים כגון כוכב אניס, קינמון וציפורן. אבל המאכל הפופולרי ביותר במדינה הוא כריך הבאן מי, שנולד מהנישואים בין וייטנאם לצרפת. מדובר בבגט פריך במילוי פאטה, בשר, חמוצים מקומיים, כוסברה ורוטב ייחודי. יש עשרות גרסאות שונות, וכולן מעולות.

אפילו האמריקנים הותירו את חותמם: עודפי הלוף המשומר (Spam) ממלחמת וייטנאם הפכו למרכיב פופולרי בבאן מי עד היום. ובזכות הקרבה לקמבודיה, המטבח עשיר בעשבי תיבול טריים ולמון גראס. את כל אלה מחבר ה- Fish sauce- נשמת המטבח המקומי: רוטב דגים מותסס המעניק טעם אומאמי עמוק לכל מנה כמעט.

ואחרי האוכל, מגיע הקפה. וייטנאם היא יצואנית הקפה השנייה בגודלה בעולם וצריכתו היא הרבה מעבר לזריקת קפאין. אין דרך טובה יותר להרגיש את הרחוב הוויטנאמי מישיבה על שרפרף פלסטיק נמוך ושתייה של המשקה המקומי החזק בטירוף, שטפטף באיטיות מתוך פילטר מתכת על חלב מרוכז וקרח. בצפון המדינה, הגרסה הייחודית והמפורסמת ביותר היא קפה ביצים, המזכיר טירמיסו נוזלי וכולל חלמון מוקצף עם סוכר כתחליף לחלב. לצדו יוגש במקומות רבים קפה מלוח עם שמנת.

הצטרפו אלינו למסע מפתיע חושים >> https://tinyurl.com/mwwu4bvr

02/09/2026

מעיר הולדתו של דוד בן גוריון לעיר הולדתו של קופרניקוס.
אנחנו מרגישים לעתים שכבר ראינו הכול באירופה, אבל נותרו עוד כמה אזורים מחוץ לרדאר של המטייל הישראלי - כמו צפון פולין, על גדות הים הבלטי, בין ערי הנמל העתיקות לאלפי האגמים של מזוריה. צפון פולין מפתיעה, בחושך וגם באור. זאת פולין אחרת - עם טבע, היסטוריה ותרבות עשירות הרבה מעבר למצופה.

בניגוד לרוב ערי פולין, שנחרבו במלחמת העולם השנייה, העיר טורון כמעט ולא נפגעה. זוהי עיר הולדתו של ניקולאוס קופרניקוס, המתמטיקאי והאסטרונום מהמאה ה-16 שהראה כי כדור הארץ וכוכבי הלכת מקיפים את השמש ולא להיפך. העיר העתיקה היא פנינה גותית שמורה באופן נדיר, הבנויה מלבנים אדומות. טורון מנציחה את קופרניקוס בכל פינה: החל ממוזיאון בבית הולדתו ופסל במרכז העיר, דרך האוניברסיטה המובילה הקרויה על שמו ועד לעוגיות הזנגביל המסורתיות המעוטרות בדמותו. העוגיות הללו ידועות בכל באירופה והן מיוצרות שם מאז ימי הביניים, לפי מתכון תבלינים סודי.

בין טורון לבירת פולין, ורשה, חובה לעצור בעיר פלונסק - עיר הולדתו של דוד בן גוריון, שם גובשה זהותו הציונית וממנה החל את מסעו לישראל. פלונסק מחבקת בגלוי את מורשתו של ראש הממשלה הראשון של ישראל: ניתן לצעוד ב"מסלול בן-גוריון" עד לכיכר "בן-גוריון" וללמוד על מורשתו וסיפורו האישי במוזיאון הקרוי על שמו.

צפון-מזרחית משם, לא רחוק מגבול המדינות הבלטיות, שוכן חבל מזוריה המכונה "ארץ אלף האגמים"; אבל למעשה יש בו למעלה מ-2,000 אגמים המחוברים ביניהם בנהרות ותעלות. האזור נוצר בעידן הקרח האחרון והוא נחשב לאחד השמורים והפראיים באירופה, ומשמש מקלט לעופות מים נדירים, עיטים, בונים, ואף איילים וזאבים החיים ביערות הצפופים שמקיפים את האגמים.

שם פועלת עד היום תעלת אלבלונג - פלא הנדסי מרשים מאמצע המאה ה-19 - שנראית כגבעה מכוסה דשא עליה נוסעות סירות על גבי מסילות רכבת באמצעות קרונות ייעודיים. לא רחוק משם נישא פלא ארכיטקטוני אחר, שמחזיק בשיא גינס לטירת הלבנים הגדולה בעולם - מצודת מלבורק. הטירה נבנתה במאה ה-13 על ידי האבירים הטבטונים (מסדר צלבני גרמני) והיא מתחרה על התואר המצודה המרשימה באזור עם מאורת הזאב, הממוקמת בלב היערות המוצלים של מזוריה. שרידי מפקדת השדה של היטלר מכוסים ברשתות הסוואה ענקיות וצמחיה שהשתלטה על גגות הבטון בעובי של עד 8 מטרים. זהו המקום שבו בוצע ניסיון ההתנקשות הכושל בהיטלר (מבצע "ואלקרי"), באמצעות תיק נפץ שהונח מתחת לשולחן בחדר הדיונים.

הצטרפו אלינו למסע פותח אופקים באזור שלא מפסיק להפתיע >> https://tinyurl.com/yaz9xw84